[אלמוני]

אתה צודק משה. אני נוטה להאמין שהאמירות ו/או הביטויים אליהם אתה מתייחס נאמרות ע”י החילוניות שבקבוצה. בכל מקרה אין להם מקום במפגש כזה שהוא מעורב (דתיים/חילוניים) ובעצם, אין להם מקום בכלל. השיחה בקבוצה היא סוג של “משאב אנושי” ובמה לשיח פתוח וממנו שואבים המשתתפים את הכוח לתוכנית.
“מילים עלולות להיאמר בלבן ולהישמע בשחור”. אני בטוחה שכוונת המשורר (הבחורה שהתנסחה כך)היתה בעצם לומר שהיא שואפת להיראות טוב ורזה. מסכימה איתך בהחלט שיש “לשקול מילים”, לברור אותן ולכבד את הנוכחים.

[אלמוני]

משה, הלוואי ואנחנו הנשים היינו מכבדות ומעריכות את עצמנו כמוך.
כן ירבו אנשים כמותך.
🙂

[מאת]

תגובות