אי אפשר היה שלא להתרגש ולהתחבר למה שרשמת 🙂
אני יכולה לשתף אותך שגם אני כשישבתי במפגש הראשון שלי הסתכלתי על הבנות מסביבי שרק אומרות בגאווה כמה הם ירדו, וכמובן שזה עשה משהו בפנים, אך אם זאת זה גם מכניס לסוג של תהייה כזאת: אני אצליח? אני מסוגלת לזה? מה עושים? איך עושים? איך אומרים לא? ועוד שלל שאלות כאלה..
תהני מהדרך, כשבאמת רוצים משהו, הקושי מתגמד..
ויותר מזה, הקושי הופך לאתגר, וכך את מבינה איזה אדם חזק את!
במיוחד שיש לך מטרה, שהיא לדעתי החשובה ביותר בחיים: להיות אדם מאושר!! כי מגיע לנו, ובגלל זה אנחנו פה!!
יש איזה שיר של אביתר בנאי שיש בו משפט שאומר: “קושי,הוא הזדמנות להירפא”…
אז בואי נחלים מהעוול שעשינו לעצמנו במשך השנים, ותראי לעצמך למה את מסוגלת, כי את מסוגלת big time!!!
בהצלחה, ושבת נפלאה וקלה 🙂
.
.
