- This topic has תגובה 1, 5 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 9 חודשים by אלמוני.
-
מאתתגובות
-
19/03/2015 בשעה 16:25 #127200אלמונילא פעיל
היי בננות שמחה לראות את השקילות שלכן ומעריצה אתכן על ההתמדה לא משנה תוצאה חיובית או שלילית, להקפיד על שגרה כזו בשילוב עם סדר יום זה מטורף אך הוכחתן שלא בלתי אפשרי 🙂
רציתי לשתף אתכן במשהו, תוך כדי השירות הצבאי שלי עליתי עלייה דרסטית במשקל והגעתי ל67 קילו, ל154 זה אסון. החלטתי שכל האמצעים כשרים ואם כסאח אז עד הסוף, בהתחלה ספורט וקצת בריאות וקצב הירידה היה איטי אך היה, החלטתי שלא מתאים לי ואני רוצה עכשיו להשיל את הכל, כמו ילדה קטנה התעקשתי הורדתי מהתפריט (אם היה אפשר לקרוא לזה ככה) את כל המרכיבים התזונתיים שהכרחיים לשגרת יום פרט לירקות וגם הם כמו שאתן בטח מנחשות מדודים וספורים וחלילה אם חטאתי והכנסתי 2 מלפפונים במקום אחד אז מחר צמים.
כמובן שהשגרה הלקויה הזו הביאה איתה המון בעיות, 40 קילו מ67 זה לא סיפור של מה בכך..
השתחררתי לפני חודש וכשהגעתי לקופ”ח אזרחי נתנו לי הורמונים כדי להסדיר את הווסת מחדש – ההורמונים האלו הביאו לעלייה של 2 וחצי קילו בשבוע בערך, בולמוסים על גבי בולמוסים של שטויות בעיקר והמון המון רגשות אשם, אבדתי ואמרתי לעצמי – אם כבר את מכניסה את הקלוריות האלו ואפילו כפולות ומרובעות מכך למה לא בצורה מסודרת ומאוזנת?
היום, היום ה3 שלי, ללא התקפי רעב, ללא נפילות סוכר, ללא עייפות (סוףסוף!!)
מחכה לשקילה בקוצר רוח, מקווה שבאמת אתייצב ולא אעלה בסוף 😉
אפילו נרשמתי לחדר כושר, כמה מרץ איזה כיף!! לשבת ולתכנן הכל לפרטי פרטים זה פשוט נהדר, גם כשהמוח עסוק באוכל הוא עסוק בו בצורה חיובית לחלוטין!
תודה רבה לכן על החיזוקים והתשובות ד”א אתן מדהימות ובאלי להזמין את כולן לא. ביניים שנייה :)) :אוהב: :אוהב: :אוהב:12/04/2019 בשעה 8:56 #127201אלמונילא פעילכל הכבוד שלקחת את עצמך בידיים ואת דואגת ראשית לבריאות שלך
אהבתי מה שכתבת בהתחלה ; לא משנה כמה עליתן או ירדתן העיקר ההתמדה!
וזה מה שחשוב שאנחנו בדרך ,,,,,,
וכל יום מחדש אנחנו בתכנית ובתכנוניםמאחרופתחת בגילוי לב
אני אמשיך על עניין השומן שהוזכר וחשבת להוריד לך מהתפריט
זה הזדמנות להגיד אל תמנעי מהגוף שלך את מה שהוא צריךומה שהיה לך זה לא בולמוסים אלא פשוט החזרת מה שהחסרת ועכשיו את מבינה שאלו קלוריות שלא ת׳ורמות הרבה
שוב כלהכבוד שלקחת עצמך בידיים ואת במגמת בריאות ומשקל נכון
12/04/2019 בשעה 8:56 #127202אלמונילא פעילהיי,
זה הולך להיות קצת ארוך. אני אתחיל מלהגיד שהתרגשתי לקרוא על החוסן הנפשי שלך.
כל הכבוד לך שאת לא מוותרת על עצמך ובוחרת לדאוג לעצמך. כל הכבוד לך שבחרת לאמץ דרך ארוכה והנכונה. את חזקה ואת תצליחי, זה ברור לי!
אני שמחה שנטשת את השגרה הלקויה. לא רוצה לפגוע, אבל בתור אחת שהייתה מתוסבכת עם אוכל רב חייה, זה נשמע שהיית בהפרעה אכילה (ובעצם זו לא מילה גסה, הרבה מאיתנו כאן במצב הזה).אני לא רופאה אבל לגבי ה”אתייצב ולא אעלה בסוף”
אם את שוקלת 40 על 1.54 את בתת משקל!!!
אם זה ככה – תלכי לרופא/דיאטנית מוסמכת. אני מניחה שתצטרכי להגיע למשקל תקין ואז להתייצב.גם התחלת תוכנית, גם נרשמת לחדר כושר – שפיצית
ממש כיף לשמוע שאת כבר מרגישה את ההבדלים בזכות התוכנית, איך שהארוחות מתוכננות בצורה ששומרת על רמות סוכר תקינות בדם לאורך היום :מאושר:עשית צעדים חכמים ואמיצים, עכשיו רק נותר להמשיך ולצעוד בדרך (ולוודא שאת במשקל תקין!)
תמשיכי לשתף אותנו בכל התהליך.ובלי קשר, ממש הזכרתי לי את עצמי. הגעתי בדיוק כמוך למשקל של 67 קילו בצבא
ההבדל הוא שאני ידעתי שאני השמנתי, אבל לא ידעתי עד כמה
כל הזמן הזה הייתי בדיאטה. הרגשתי שהשמנתי כי המכנס לחץ תמיד ורציתי לרדת. בלי תוכנית – וחשבתי שאני יודעת הכל, הרי כל הזמן מפמפמים לנו מה נכון לאכול ומה לא. רק צריך לפתוח את האינטרנט/טלוויזיה. אכלתי בעיקר ירקות, נשבעת שעד עכשיו אני לא מבינה איך המשכתי להשמין ולהשמין מכל זה (אולי קצת מבינה :לשון:), לא אכלתי חטיפים וממתקים וגם אם כן זה היה אחת לשבוע בצורה מדודה, אבל… מבחינתי סלט עם 3 כפות טחינה גולמית זה הייתה כמות מדודה ושפויה ותמיד הירקות בתנור היו עטופים בשמן זית כי זה בריא (ונראה אפילו שפוי, באותה הכמות שבתוכניות בישול) ולא הייתי נוגעת בחומוס נגיד כי מבחינתי זה היה משמין (כשכן נגעתי בחומוס, שתי כפות גדושות ועוד טיפה הייתה נראת לי כמות לגיטימית ומידתית לסנדוויץ של שתי פרוסות. זו הכמות שתהיה לנו אם נזמין סנדוויץ' כזה בחוץ הרי. היום זה כפית או כף במקרה המקסימלי שזה מחליף חלבון גבינה). 7 כפות אורז כמנת פחמימה ועוד ועוד…
אני לא באמת ידעתי שזה היה המשקל שלי, הייתי בטוחה שאני 5-6 קילו פחות. תסכל אותי שאני לא יורדת במשקל בדיאטה שלי, תירצתי לעצמי ולחברה טובה שעודדה אותי בדיאטה שיש לי כנראה בעיה רפואית ושאם אני לא עושה ספורט אני לא יורדתמתי החלטתי להרשם לקבוצה? באחד הטיולים היחידתיים שלנו, היינו בסיור במפעל של עלית. נכנסנו למפעל, לבשנו את החלוקים הלבנים ופגשנו את המדריכה שהייתה עם מיקרופון כדי שישמעו אותה. היא רואה אותי וצועקת “וואו חמודה! את בהריון!!! מגיעה לך שוקולד!” לפני החיילים שלי וכל הענף… אף אחד לא צחק בקול רם, אבל שמעתי שני חיילים מאחורי משתנקים ומשתדלים לא לצחוק וגם ראיתי את הפרצופים של האנשים בסביבתי מגחכים. אח”כ כשהיו טעימות ולא נגעתי בכלום היא צעקה ברמקול “נו מותק מה את לא אוכלת? אל תקחי אותי קשה” אישה חסרת טאקט. פשוט הרגשתי מושפלת בייחוד שזה היה גם ליד החיילים שלי וגם ליד העמיתים שלי. אח”כ גם קצין אחד שאני לא מחבבת במיוחד עבר לידי ונתן לי חיוך מגעיל וצבוע מלא בשמחה לאיד. זו הייתה חוויה מאוד לא נעימה.
זה היום שהחלטתי לעשות מעשה. היו לי עוד הרבה רגעים בחיים שרציתי לשנות כי מאסתי במראה שלי, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהיה לי כזה אירוע מביך. מניע שהתנהל מחוץ לראש שלי.
ושוב – גאה בך!!! ברוכה הבאה :אוהב:
12/04/2019 בשעה 8:56 #127203אלמונילא פעילבוקר טוב ושבת שלום :מאושר:
מכירה את הקטע הזה של “להוריד וכמה שיותר מהר” – נורא קל לעלות אחר כך. שמחה בשבילך שמצאת שביל ביניים. מרגישים את הרעל בעיניים :מאושר: את מלאת מוטיבציה וכך צריך להיות כי את מתחילה משהו חדש: אורח חיים בריא – תזונה וספורט.
אנחנו פה לכל שאלה.
12/04/2019 בשעה 8:56 #127204אלמונילא פעילאם אני מבינה נכון את מנסה להחלים מאנורקסיה שבעקבותיה המחזור פסק לך. לאחר טיפול בהחזרת המחזור העלת 2.5 ק”ג ואת שוקלת 42.5 שמשמעותו תת משקל קיצוני על גובה של 1.54. ההורמונים שנתנו לך אולי נותנים לך רושם שהכל בסדר אבל ברגע שתפסקי לקחת אותם גם המחזור ייפסק עקב התת משקל שאת נתונה בו. ממליצה לך לא לעשות דיאטות כלל ולפנות לייעוץ דחוף. מחזקת אותך שתחלימי מהר.
-
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.