אתמול היה לי יום זיפת שחבל על הזמן מהבוקר ועד הלילה רק בעסה. בערך בשש בערב זה היה או בכי או שוקולד. הבכי נתקע ולא יצא! אז קניתי שוקולד.
למרבה הפלא אפילו כיבדתי אנשים סביבי. אכלתי בערך 1000 קלוריות אבל זה עשה לי טוב שחבל על הזמן. הצבע חזר לי לפנים!
החיוך חזר לי לשפתיים!
בקיצור יצא שכאילו אכלתי 2 מנות מותרות לא מתוכננות. אבל אני מתנחמת בכך שמי שבשמירה אוכלת 2 מנות מותרות בשבוע ויורדת לפעמים במשקל. אז יתכן שיש לי תקווה.
בכל מקרה מיד אחרי זה, בארוחת הערב המשכתי לפי התפריט כאילו כלום לא קרה. מה שנקרא אנושית ומנקה את הברכיים כדי להמשיך הלאה.
היום, למרות שמצב הרוח שלי לא היה משהו עדין, עברתי את היום יפה עם תוכנית קפדנית ומדוייקת
זהו, גמרתי לשתף.
תודה שאתן פה בשבילי בטוב וברע.
ליאת פ.ר
.
.
