היי קרן….
ראשית, טוב שאת פה :))) זה אומר שאת רוצה!! מאוד רוצה!!
אז עכשיו יש שני שבילים בפנייך, אני מכנה אותם “שביל האבנים הצהובות”…תדמייני..צהובות, מבריקות, יפות שמובילות אותך לצומת..שביל אחד, זהו שביל שרצוף בקשיים, מכשולים, איכות חיים לא טובה ובעיקר רגשות שליליים של כעס, ייאוש, תסכול, הלקאה עצמית…השביל השני…הוא השביל שבו את משקיעה את זמנך בעשייה, בהפנמה, בעבודה אישית ופיזית, שביל שבו את מקבלת גם פרסים על העבודה הלא פשוטה הזו..פרסים בדמות בטחון עצמי גבוה יותר, מראה טוב יותר, איכות חיים בריאה וטובה יותר, הרגשה טובה יותר, חיוך שמרוח על הפנים, לחיים סמוקות כשמישהו מחמיא…באיזה שביל את רוצה ללכת??
אנחנו פה, לכל דבר, גם אם את מתביישת לחזור לקבוצה למרות שאין כזה דבר, כי בגדול הבושה נמצאת איתך כל לילה כשאת הולכת לישון והיא לא עוזרת לך, מה שכן יעזור לך זה להגיע לקבוצה ולקבל דלק, ולהתחיל שוב בהתלהבות לחזור לשמירה..
אני מציעה שתעצרי את עצמך עכשיו ותתאפסי…לפני שה – 5 ק”ג יהפוך לעשר וכן הלאה…מה גם, שאת תמיד יכולה להתחיל את התוכנית בעזרת הפורום שוב, ולהגיע לקבוצה אחרי ירידה של מספר ק”ג עצמאיים…
אנחנו פה בכל מקרה, נהיה איתך, בכל החלטה..:))
מאמינה בך, את תמצאי את השביל הנכון..אין מצב שלא..
בהצלחה
איה
.
.
