חדש! כל התוכניות של חלי ממן זמינות לרכישה באתר!
מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #136632
    אלמוני
    לא פעיל

    היי לכולם..אני כותבת את הדברים האלה בעיקר בשביל עצמי, מין הרגשה כזאת שאם זה יהיה כתוב אז אני מתחייבת..
    אני בתוכנית כבר 5 חודשים, ירדתי 22 ק”ג בשנה האחרונה(מתוכם 14 בקבוצה).. הגעתי לשמירה ואף ירדתי 3 ק”ג מתחת למשקל השמירה,כאשר המטרה הייתה לרדת עוד 3 ק”ג חוץ מזה ולהפסיק.
    הסביבה שלי כבר מאוד נלחצה, הירידה הייתה דיי מהירה ואף פעם הם לא ראו אותי ככה ממוקדת מטרה.. אני מודה שלפעמים הגזמתי, אני מאורגנת עם האוכל תמיד 100% מראש ולרוב הסובבים אותי זה פשוט לא כיף.. רוב הזמן כל התגובות סביבי הן “דיי,תפסיקי,את ממש מאבדת את זה,את רזה מדי, את חייבת להפסיק לרדת” וכו'..
    בשלושה השבועות האחרונים פשוט איבדתי את זה לגמרי.. זה התחיל מאירוע משפחתי שהחלטתי שאני משחררת בו,מרשה לעצמי מה וכמה שבא לי,ידעתי שאני כבר נראית באמת יחסית טוב אז מהבוקר של האירוע “התפרעתי” ובינינו?פשוט נהניתי מכל רגע!
    האירוע היה החתונה של אחותי, אנשים פשוט לא זיהו אותי! זה היה מדהים ופשוט כל כך כיף ומרגש! זה רק נתן לי דרייב של “יאללה,אפשר קצת לשחרר ולא יקרה כלום”.
    ראיתי איך המצברוח שלי משתפר עם כל שוקולד שאני אוכלת וכל מתוק שאני מכניסה לגוף..
    מה שמאוד קשה לי בתוכנית זה המצבי רוח המשתנים שלי,איך שהאוכל משפיע עליי, איך כל פעם אני רעבה ועצבנית ופשוט לא נעימה לסביבה שלי.
    ביום שאחרי החתונה טסנו לשבוע כל המשפחה והמשכתי עם הקו של לשחרר, אומנם הבאתי איתי פיתות קלות ואכלתי אותן וגם בישלתי לעצמי,אבל חגגתי על השוקולדים..
    כל כך נהניתי מזה.
    כשחזרתי, החלטתי לא ללכת לקבוצה-להתארגן על עצמי שבוע ולרדת את ה1.5 ק”ג שהעליתי ואז לחזור..
    כפי שאתם מבינים,כבר עברו 3 שבועות מהפעם האחרונה שהייתי בקבוצה ועדיין לא הלכתי,להפך-מגמת השחרור המשיכה,אני לא מעזה להישקל ולדעתי אני כבר איבדתי את השמירה..
    אני רואה איך כל הסביבה שלי מאושרת שקצת שיחררתי וכשאנחנו יושבים במסעדה אני אשכרה אוכלת,אבל מבחינתי זה זוועה.
    אני אוכלת בכמויות שאני לא רגילה אליהן בחודשים האחרונים בכלל,אני בוכה מרוב בחילה כבר.. אומנם זה כל כך כיף לי וחזרתי להיות שמחה ופחות חסרת סבלנות ועצבנית,אבל זה לא שווה את זה(?)..
    נמאס לי להלקות את עצמי על כל שוקולד שאני אוכלת ועל כל דבר שנכנס לי לפה.דיי, לא כיף לי.
    אני רוצה לחזור לעצמי,לשמירה שלי, להצליח לרדת עוד 5 ק”ג ולהיות במשקל שאני חולמת עליו מאז ומתמיד. לי המשקל שהגעתי אליו בשמירה לא הספיק,אבל כרגע אני חולמת לחזור גם אליו.
    אני יודעת שאני מסוגלת ואני גם יודעת שהכל בראש.
    אני מחר אלך לקבוצה,אומנם אבקש לא להישקל כי זה יכאב לי מדי, אבל לפחות אחזור אל עצמי ואל התוכנית.
    אני יודעת שזה נשמע דרמטי וקצת מוגזם,אבל אני פשוט זקוקה לעזרתכם..
    אם מישהי קראה עד עכשיו-תודה רבה! 🙂 ואומנם רק מחר אלך לקבוצה, אבל מעכשיו(בשנייה הזאת),אני חוזרת לעצמי…

    #136633
    אלמוני
    לא פעיל

    ניצן היקרה,
    הסתכלי על הדרך המדהימה שעברת ועל כל הקילוגרמים שהשלת.
    קורה שמדי פעם שמועדים ונופלים, אך הגדולה היא
    לאסוף את עצמנו ולקום על הרגליים מחדש.
    אל תוותרי לעצמך תסתכלי על חצי הכוס המלאה, חייכי ותתחילי מחדש.
    הנה מתחיל שבוע חדש ואנחנו לקראת שנה חדשה וטובה
    חזקי ואמצי!!! :אוהב:

    #136634
    אלמוני
    לא פעיל

    אותך! אמנם אני לא בשמירה אבל השבוע האחרון היה לי קטסטרופה
    והכי גרוע שנהנתי מכל דקה שאכלתי בו
    אז היום חזרתי לתלם ואני מתלבטת אם ללכת מחר
    אבל חשוב לי להגיד לך שזה נראה לי טבעי שתיהיה פריקה כזאתי אחרי שאת ממוקדת הרבה זמן במטרה
    תחזרי לעצמך תסתכלי בתמונות של פעם של מה שהביא אותנו למצב שנרשמו לחלי ממן
    אני לא חושבת שהטוב שהאוכל מביא באמת מצדיק את ההרגשה שמתביישים מלהוריד חולצה בים או שצריך לקחת כמה תמונות כי תמיד ברוב נצא לא טוב

    אני מאחלת לך הצלחה ושתמשיכי להיות פייטרית כמו בהתחלה!
    שבוע טוב :אוהב:

    #136635
    אלמוני
    לא פעיל

    אבל עשית מעשה אמיץ: הלשנת על עצמך, פתחת את זה כאן בפורום והתחייבת לחזור לקבוצה.
    קבלי ציון 100 עגול עם סמיילי נוצץ בצד.
    ולא, מה שכתבת לא ארוך, לא דרמטי ולא מוגזם.
    אם כל אלו שרזו ואחר כך השמינו (והם נשבעים לך בכל היקר להם שהם באמת לא יודעים איך זה קרה להם…) היו עם עשירית מודעות שיש לך, סטטיסטיקות ההשמנה היו נראות אחרות לגמרי.

    מתי יתם המאבק בין הראש השמן שרוצה עוד ועוד, לבין הגוף הרזה שרוצה שלשם שינוי נשמור על הקיים, אליו הגענו עם הרבה דם, יזע ודמעות…

    אצייד אותך במשפט אחד ויחיד שמזכיר לי מאיפה באתי ולאן אני רוצה להגיע:
    “כשאני אוכלת אני לא שמחה”.
    נקודה.

    אנחנו כאן איתך, ניצן. קבלי חיבוק קבוצתי גדול.
    איילה

    #136636
    אלמוני
    לא פעיל

    מה שקרה לך אינו חריג בנוף…
    יש שאנחנו נכנסים לאופוריה/בועה כשמגיעים למשקל היעד
    יש שאנחנו מרשים לעצמנו חריגה קטנה בחתונה
    ואז… כשלא עוצרים באדום זה יכול להתגלגל כמו כדור שלג
    מכאן ואילך יש סכנה שאם לא נתעורר ובזמן תאבד לנו השליטה.
    בלי לחץ… טוב שכתבת, סוג של התחייבות, מה שמעיד שחזרת לעצמך, ולמסלול הנכון.
    אהבתי את השורה האחרונה.
    איתך לאורך כל הדרך ובהצלחה יקירה :אוהב:

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

דברו איתי
Whatsapp icon
Whatsapp icon חלי אני רוצה להצטרף
נגישות