[אלמוני]

הכל היה טוב ע 9 בערב.
מ9..
פיצוחים,חצי קוראסון,3 ביסים מעוגה,משהו כמו 10 אגוזים וחמוציות.
זה היה אצל הוריי.
חזרתי לבית המשכתי עם מעדן ו2 חטיפי בריאות ולקינוח.
תקשיבו איזה קינוח ארגנתי לעצמי.
מוכנים?

פיתה עירקית שמרחתי עליה בנדיבות שוקולד שחר.
קמתי בבוקר עם 800 גרם יותר מאתמול.
1.בא לי למות.
2אני שונאת את עצמי על העבודה הקשה שאני עושה כל השבוע ועל זה שאני ככה נתקפת בתאווה לאוכל.
3.אני יוצאת להליכה עכשיו.אין לי מושג כמה צריך ללכת כדי להוריד את ה800 גרם האלה אבל אני אנסה.
4.אני הולכת לצום.
5.בקצב הזה אין סיכוי שאני אכנס לתחפושת שרציתי בפורים.אני אראה כמו קציצה ענקית ולא מפתה.
6.רק לידיעה ירדתי 2.300 מאז שהתחלתי את התוכנית ויש לפחות עוד 15.
באסה.

[אלמוני]

וואי אם אני אתחיל לדבר על פורים זה לא יגמר :לשון:
פורים לפני 3 שנים הייתי במשקל שלי והלכתי לספר שלי להתארגן לקראת פורים והוא הסתכל עלי ושטף אותי במספרה מלאה אנשים- איך השמנתי ומה אני עושה לעצמי שאני נראית רע ושהוא בהלם….
מאז ועד היום אני חולמת לתחפש למשהו מהמם בפורים ולהרגיש מעולה עם עצמיייי
ירדו 14 ק”ג מחפשת עוד 12-17
ויש עוד חודש עד פורים אז כמה שיותר נוריד עד אז יהיה מעולה :-))))
אם את גרה לבד למה יש לך פיתה עירקית בבית? ושוקולד שחר, אם את יודעת שיש לך התקפי זלילה שתמיד יהיו לך ירקות חתוכים ומרק או משהו טעים חינמי.
ואולי תתלי לך טבלה על המקרר עד לפורים שיתן לך מוטיבציה 🙂

[אלמוני]

אולי הדברים שאגיד לך לא ימצאו חן בעינייך אבל את עושה את כל הטעויות האפשריות וחבל, את מכשילה את עצמך מראש וזה הורס לך
קורה שחורגים, קורה שיוצאים קצת משגרת התכנית אבל תמיד צריך לזכור שגם אם קצת חרגתי, קמים ומיד חוזרים לתכנית. לא מחר, לא מחרתיים- עכשיו ובזה הרגע! בלי צומות, בלי הרעבות, בלי קיזוזים ובלי לישון על ההליכון (את יכולה לנסות, לדעתי זה לא ממש נוח :לשון: )
נתחיל מההתחלה. בא לך קינוח אחרי ארוחת שישי? לגיטימי. לכולנו בא. יש על השולחן פיצוחים, מתוקים ושאר חברים משמינים וטעימים וזו לא המותרת שלך? פשוט לא להתקרב. אני למשל יודעת שלי קשה לשבת ולהסתכל על אבא שלי זולל מארסים אחרי הארוחה וזה באמת מה שהוא עושה או שהאחרים אוכלים עוגת מוס או וואטאבר, אני פשוט מביאה לי ארטיק דיאט ופרי ואוכלת בהנאה עם כולם. אני לא נשארת מסכנה
– הליכה או כל ספורט אחר לא יחפרו על החריגות. זה יכול לגרום לתחושה טובה ויכול להועיל בדברים אחרים, אבל שזה לא יהפך לשיטה
– להפסיק להפסיק להפסיק ושוב להפסיק להישקל כל רגע. זה מזיק לך ולתכנית. תאמיני לי שאני הכי הכי מבינה בעולם כי גם לי יש אובססיה קשה למשקל ופשוט החלטתי שאני תוקעת אותו מתחת למיטה שלי והוא לא יוצא משם עד ליום השקילה. ותאמיני לי שזה עדיין קשה לי, גם כשהוא שם. אבל עוד יותר קשה לי לעלות עליו 5-6 פעמים ביום ולהתבאס ממשקל שלגמרי לא אומר כלום כי זה לא זמן השקילה שלי או להפך לשמוח מדי ואולי בעקבות זה גם לחרוג
מלבד זה שזה מכניס אותי אישית ללחץ, אי שקט ואובססיה מטורפת
– כמו שכבר אמרו לך, פשוט לא להחזיק בבית מאכלים שיכולים להכשיל אותך
אז לא למות לנו. הכל בסדר. להמשיך רגיל! בהצלחה :שמח1:

[אלמוני]

קראתי את כל השרשור. מזמינה אותך לקרוא את כל התגובות, במיוחד של RG1.
רוצה להתייחס למה שכתבת, לפי המספור של ההיגדים שציינת:
1. זו הסיבה שבא לך למות? כי את בן אדם? כי את אנושית?
2. יקירתי, התאווה לאוכל לא תסתיים כי את בקבוצת תמיכה. היא כאן והיא תשאר.
3. כדי להוריד את מה שאכלת, ממליצה לך לצאת לדרך עד מבואות טורקיה רבתי, להסתובב ולחזור. אבל את זו ששאלת “כמה צריך ללכת כדי להוריד את ה…”…
4. באמת? צום? זה מה שיתקן את “העוולה הנוראית” שעוללת לעצמך?
5. תמיד יש פורים בשנה הבאה. ולהתחפש לקציצה זה יצירתי…
6. ומה תעשי עם הסטטיסטיקה הזאת?
:שמח1:

מה שתיארת זו התנהלות שלדעתי כל קוראי הפורום מזדהים איתה: שומרים כל השבוע בדקדקנות ובשישי שבת קצת מתירים את הרסן.
אז מה קרה? מה בסך הכל עשית? למה מגיעים לך עונשים כבדים כמו הליכה עד שתורידי, צומות ועוד כהנה וכהנה…

אני המון שנים בתהליך הזה.
על כל הצלחה שהיתה לי (והורדתי יותר מ- 45 ק”ג, עליהם אני שומרת, בנד-נד לא יציב, מספר שנים לא מבוטלות), היתה לי נפילה.
על כל ירידה, היתה עליה.
אז מה?

אנחנו עוסקים פה בשינוי הרגלים. זה לא קורה בין לילה.
שינוי עמוק יכול להתבצע רק אם תבואי לעצמך ממקום של טוב, ולא ממקום של הענשה.

אחד הדברים שלמדתי בקבוצה זה להתייחס לעצמי כאל החברה הכי טובה שלי: כמה חברות היו מחזיקות איתי מעמד בחברות אמיתית ואמיצה אם על כל שטות הייתי מאיימת עליהן במוות, צום או במיני ירקות מענישים?

מגיע לך יותר יקירה!

יום חדש התחיל ואיתו שבוע חדש.

כל מה שעלייך לעשות הוא לחזור לתוכנית, לשתיה, להליכה. התוצאות כבר לא יאחרו להגיע.

ותפסיקי להשקל!!! הפעולה הזאת רק מזינה את האובססיביות.

בהצלחה.

איילה

[מאת]

תגובות