[אלמוני]

מזהירה מראש – זה קצת ארוך… 😉

התחלתי את התהליך לפני 3 שבועות, לבד.
הייתי בעבר בתוכנית, לבד, אח”כ בקבוצה, ולא הלך לי. ירדתי נורא לאט (ויש לי משהו כמו 10 ק”ג במינימום להוריד) ונשברתי נורא מהר.
עכשיו כאמור – שבוע שלישי (מחר שקילה). בשבוע הראשון ירדתי 1.200 ק”ג והייתי בעננים. בשבוע השני ירדתי 300 גרם וצנחתי מהעננים… :לשון:
השבוע אני לא יודעת כמה ירדתי. כאמור – מחר שקילה.

נורא נורא נורא קשה לי!
בשבועיים הראשונים הלכתי By the book.
השבוע כבר התחלתי לחפף פה ושם, הפסקתי לרשום את היומן אכילה, טעמתי קצת מפה וקצת משם… ואני מרגישה איך אני הולכת לאט לאט ונשברת.
אני לא רוצה להישבר! אבל זה קורה לי ומתסכל נורא.

בבית – אני צריכה להכין אוכל נפרד לי ולילדים, כי הם אוהבים לאכול דברים שלי אסור בתוכנית (ולא דברים לא בריאים או משהו כזה, אבל פתיתים/אורז/פסטה – לאכול חצי כוס חד פעמית זו בדיחה!)
ההתעסקות הזו במטבח כל יום – אין לי את הזמן לזה.
בני הבית רוצים לפעמים שאאפה עוגה – אני לא אופה כי אני לא רוצה להכניס אויבים הביתה. אבל למה הם צריכים “להיענש”?
בקיצור – קשה!

והפחד הכי גדול שלי הוא שגם אם אני לא אשבר, ואני אגיע ליעד שלי, הרי אני אצטרך להמשיך עם התוכנית הזו for good, אחרת אני אעלה הכל שוב?
הגוף מתרגל לכמות קלוריות מסויימת, ואח”כ כל חריגה – עולים במשקל! הרי זה כל הסיפור של האקורדיאון…
אז מה עושים???

אני ממש מיואשת :לאבטוח:

[אלמוני]

הוצאת לי את המילים מהפה. בדיוק כתבתי על זה גם. אני מזדהה בעיקר עם החלק של ההתעסקות באוכל.
היום, כשאני כבר 15 ק”ג פחות, בא לי להכין לי לעבודה סנדוויץ מלחם רגיל מלא ולא מלחם קל, בא לי לא לבלות במטבח בבוקר חצי שעה!! אלא להכין משהו וללכת לעבודה… מבלי לחשוב על האוכל של כל היום.
בקשר לפחמימה – גם לי לא מספיקה מנת הפחמימה . אני מציעה לך לשלב בארוחת הצהריים ירקות מוקפצים (שעועית ופטריות עם סויה זה מעולה) ככה שתרגישי מסופקת יותר מהארוחה. אפשר גם פעמיים בשבוע לאכול פחמימה מרובעת שזה שתי כוסות חד פעמיות שזה ממש נחמד…
ובקשר לעוגת לילדים – אני חולה על אפייה , מצידי כל היום להיות במטבח. אבל אני ממש מנסה לא לערב את הילדים בעניין. אני באמת לא אופה עוגה כל שבוע כמו שהייתי נוהגת בעבר אבל אני מכינה שבוע כן ושבוע לא . בשבוע שאני כן מכינה אני מנצלת את המותרת. ובשבוע שאני לא מכינה אני קונה להם כמה רוגעלים מהמאפייה שהם גם מאוד אוהבים.
זה נשמע שאני מקטרת הרבה, אבל בשורה התחתונה הדיאטה עובדת ובגדול!! יש אפשרויות גיוון רבות ויש את המנה המותרת שהיא בכלל להיט גדול ולדעתי היא זו שמחזיקה אותי בתכנית.
בקיצור, ישר כוח ובהצלחה!! כשאת נכנסת לחנות בגדים ובוחרת מה שבא לך ואין לך מגבלות של מידה את מבינה שכל התהליך שווה. שבוע נפלא :לשון:

[אלמוני]

בשבוע הראשון בדרך כלל יורדים יפה, אל לך לקחת ללב “רק 300”, כי כל ירידה היא ירידה! יהיו גם שבועות כאלה בהמשך וזה לגמרי בסדר. הקטנים הללו… 100, 200, 300 אולי נשמעים כמו שקילה בטיפת חלב אבל מצטברים לכדי הישג משמעותי שיש להתגאות בו.
בנוגע לקושי… זה קשה כשאת צריכה וקל כשאת רוצה! פשוט תחשבי על הרווח בצד “ההפסד” ולא ממש הפסד כי כשאת כביכול מוותרת על משהו את זוכה בבריאות טובה יותר ויורדת במשקל.
אם תתייחסי לחצי כוס פחמימה רק כפתיתים/אורז אין ספק שלא תשבעי וגם תתייאשי מהר. תקראי את התשובה של מעיין… מוקפץ חינמי שכולל שעועית ירוקה, ברוקולי פטריות ונבטים ואז בשילוב של איטריות ונתחי עוף מתקבל ארוחת צהרים ענקית ומשביעה.
יש מבחר מתכונים באתר אל תהססי לנסות משהו חדש, יש פשטידות מעולות שמהוות ארוחה בפני עצמה ובצירוף סלט הופכות לחגיגה.
לגבי עוגות – בני הבית לא בעונש, את יכולה לאפות עבורם עוגה כרצונם ובשבילך יש את עוגת הבסקויטים או עוגה גבינה לוטוס שיוצאת יאמי וספק אם בני הבית לא יהיו שותפים לה :שמח1:
הכי חשוב, היי סבלנית, הפחד לא שחקן כאן, שימי אותו לצידך לעזר ולא למולך כאוייב.
אנחנו כאן לעזרה, והקבוצה היא מקור כוח עצום.
ספרי ושתפי ובהצלחה! :אוהב:

[מאת]

תגובות