אז כן, סוף כל סוף היגענו לצאת החג, ומחר מימונה…ואיך שהוא, אני קוראת, שכולנו מפחדות מהדבר הזה שנקרא מימונה ומופלטה ומתוקים. אז בואו נחשוב שבעצם התחלנו שבעה ימים מלאים של חרות, בהם אנחנו הבענו כל יום מחדש לעצמינו את החופש לצאת מעבדות לחרות, כן לכל אחת מאתנו יש עבדות המרחיקה אותנו מהיכולות הטבעיות שנצורות בנו ואיך שהוא הדחקנו אותן ביומיום לפינה אפלה, אז זה הזמן להוציא את החרות מהבויידם, ולהאמין שיש באפשרותינו הלכה למעשה לחיות חיים מלאי חופש הגשמה ולממש את הרצונות שלנו הכי אישיים תוך שאנחנו מגיעות/עים לסיפוק ובריאות. כי העבדות יש בה חיבור לאמונות ותפיסות חיים שמחלישות ומגבילות אותנו, ואילו החרות היא זו המאפשרת לנו לחיות חיים מלאים ומשוחררים בהווה, חיים שבהם אנחנו מחליטים איך ומה אנחנו עושים בהם,ללא תלות במשהו או במישהו אחר! אז קחו את אמונותיכם והעצימו אותן ודעו שגם מחר בערב המימונה אתם יכולים להיות הכי בשליטה כי זוהי החרות שלכן, החופש לבחור כיצד לנהל את חייכם ולהגשים חלום. בהצלחה לכולם. :אוהב:
.
.
