שלום לכולם/ן אני רוצה להתוודע בפניכם/ן.לפני חודש הפסקתי ללכת לקבוצה, כי פשוט עברו להם חודשיים ולא רזיתי כמצופה, נמאס לי, הרגשתי שאני לא “עוברת מסך”, כלומר, לא מעניינת אף אחד וגם לא את עצמי. נשברתי ועזבתי בטענה שאחזור אחרי החגים. מה שקרה… שהשמנתי כמובן…, נתתי לכישלון להשתלט עלי, בדרך כלל אני טיפוס פייטר ודעתן, אבל משום מה, נגמרה לי האנרגיה… ורמת התסכול גבוהה. אני מרגישה איום ונורא, כישלון כפול: בגלל המשקל והתבוסתנות. הגעתי למצב שנמאס לי להילחם. אפילו שאני יודעת שקבוצה תוכל לסייע לי. אין לי שום תירוץ…הרזיה זה מאהבה, לא ממלחמה. איפה האהבה שלי? מישהי מרגישה כמוני?