[אלמוני]

חן מתוקה, תמשיכי הלאה, אל תוותרי.
את לוקחת אחריות ומודעת שזה צעד חשוב בתהליך.
נכון שיש לנו קשיים ביום יום – אנחנו יכולים להתגבר עליהם ולהתקדם הלאה (מעידה על עצמי)טיפ שלקחתי השבוע בקבוצה – כשאת אומרת “לא” למשהו, תחשבי למה את אומרת “כן” – לגבי ה”כן” הוא כן להצלחה בתהליך, כן לתחושת האושר, כן לסיפוק העצמי ולהרגשה הטובה.
וכמו שאמרה רחלי באחת מתגובותיה – תהפכי כל פרצוף עצוב :עצוב: לפרצוף שמח 🙂 – תייצרי מחשבות חיוביות :שמח1:
תודה לך שאת משתפת :אוהב:

[אלמוני]

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך, אני מניחה שכולן פה…
מה שלמדתי על עצמי, אף פעם אין מצב אידיאלי לרזות.. זאת אומרת העבודה המתאימה עם השעות הנוחות לאכול בהן, אין תמיד את המשמעת להיות 101% בתכנית… אבל צריך למצוא איזון כדי לעשות את המקסימום עבורך.
לגבי תחושת הרעב, מוכר מאוד… צריך להתרגל לסדר הארוחות זה עובר.. אבל עד אז, קחי איתך סוכריות על מקל מותר (מותר עד 5 ביום, לפי מה שהבנתי מהפורום), עוזר מאוד, שתייה מרובה… וכמובן המחשבה שאפשר להתגבר על הכל.. ובסופו של דבר זה שווה ביותר, ההרגשה הטובה שהצלחת בשביל עצמך שווה הכל.
אל תתיאשי, זה הכי חשוב… תמישיכי הלאה…
מקווה שעזרתי קצת, בהצלחה…

[אלמוני]

אל תהיי עצובה, אני אומנם עובדת במקום עבודה קבוע אך במקום שהכי קל ליפול בו,
סיטונאות ממתקים ושוקולד את משקלי העודף קיבלתי במקום עבודתי. במיוחד לקראת החגים
מגיעים כל מיני יבואנים של שוקולד ודברים טובים ומביאים עימם “טעימות” .
לכן זה לא חשוב איפה את עובדת, צריך לצאת ליום עבודה מוכנים הן מבחינת האוכל
והן מבחינת חשיבה. תתחילי את השינוי בצעדים קטנים אך בטוחים תחליטי שאת רוצה
לשנות ולהשתנות וזה יצליח,במקום דיאטה הייתי משנה לאורח חיים מכיוון שזה תהליך
שמשנה לא רק את המשקל אלה הרבה מעבר לזה…ב ה צ ל ח ה! :שמח1:

[אלמוני]

עם כל החיזוקים שקיבלת כאן אין לי ספק שהיום העצבות פינתה מקומה לנחישות, לרצון להצליח ולגישה של אני לא מוותרת לעצמי כי אני לא מוותרת עלי. 🙂

[מאת]

תגובות