האמת אני לא יודעת למה החלטתי לכתוב עכשיו, כנראה פשוט הבנתי שאם אני לא יעשה משהו עם עצמי אני הולכת להרוס את עצמי נפשית וכך גם את הגוף שלי. כבר כמה חודשים שאני מנסה ומנסה לחזור לתכנית וזה לא הולך. כל בוקר אני מתעוררת ואומרת שהיום זה היום ונשברת ולא סתם נשברת אלא בענק. כל כך קשה לחזור מיום לימודים בביה”ס אל הבית ולראות את כל השולחן מלא בדברים מושחתים. כי הרי אמא שלי לא ב”עונש” היא לא צריכה ולא רוצה להקפיד על תזונה נכונה. אלוהים זה כל כך קשה…אני לא יודעת כבר מה לעשות..אני אוטוטו בת 17 ואני יודעת שאני צעירה ובמצב שלי עכשיו..אוף בא לי כבר לבכות ולקום בבוקר רזה (מה שלא יקרה, כי אין ניסים ונפלאות) לפחות לא בתחום הזה…
סליחה על כל התיסכול שלי פשוט אני באמת כבר אובדת עצות..אני רוצה את זה באמת שאני רוצה את זה אבל לא יודעת…כנראה שזה לא מספיק אצלי רק לרצות.