עכשיו קיבלתי החלטה לשנות את חיי לתמיד. מרגע זה אין דרך חזרה.
כל מה שמוכר לי וידוע לי, כל מה שאני רגילה אליו – אני מוכנה מרגע זה להשאיר מאחורי כזכרון שילך ויתרחק.
אני רוצה לזכות בחיים שלי בחזרה. הנה אני, בחורה צעירה באמצע שנות ה-20, שויתרה על החיים שלה למען אוכל.
מה יותר חשוב לי? אני או אוכל? יתכן שאני אוהבת לאכול יותר משאני אוהבת את עצמי?
אני רוצה להביא לתוך חיי את האושר והשלמות הפנימית, אני רוצה להנות מהחיים בגוף בריא, חטוב וקליל.
68 ק”ג של יאוש ותסכול, של בריחה מהמציאות. כבר אין לאן לברוח ואין איפה להתחבא…. עכשיו אני יוצאת
לזכות במה שאני כלכך רוצה. אוכל הוא רק טעים, הוא לא פותר בעיות, הוא לא מקל על מצבים. הוא רק דרך לברוח מהמצב לכמה שניות. אני מוותרת על האוכל השומני והעתיר, על מי שחשבתי שהוא החבר הכי טוב אבל הסתבר כאויב מספר אחת של הגוף שלי.
אני לא חוזרת חזרה, מעתה והלאה יש רק קדימה, יש עתיד ורוד ומבטיח וחיים בריאים ורזים. אני הולכת לשנות את החיים שלי מקצה לקצה ולחיות בתוך הגוף שתמיד חלמתי… הגוף שלי ללא התחפושת – ללא שכבות השומן. אני אקלף אותן אחת אחת, שכבה אחר שכבה, עד שתתגלה אני האמיתית, אני שבפנים.
.
.
