[אלמוני]

לרוב אני לא רושמת את רגעי החולשה האלו, ויש כאלה, אבל אז אני נזכרת בשיחה של קבוצה, או שכבר מגיע יום הקבוצה, או שנכנסת לפורום.
היום, מרגיש לי כ”כ קשה, ולא מצליחה לקבל חיזוקים מכלום, המחשבות יצאו לחופש.

בהתחלה אכלתי גזר, וג'לי..אח”כ עוגיה, ושניים וכמה במבה… ואז חישבתי את עוגיות אכלתי עוד 3 והחשבתי כמותרת.. המותרת הכי לא שווה שאכלתי, וזה לא עזר לתחושה.

ידעתי שבארוחה הבאה אני חוזרת לעצמי… וחזרתי,
אבל הכעס על עצמי.. התחושה הזאת לא מפסיקה להציק לי.. ובחוץ בנתיים כ”כ קר שלצאת להליכה זה עונש.

לא יום כיפי, אופ..
אני לא רוצה להשבר, אחרי כל מה שהצלחתי להוריד…

🙁

[אלמוני]

היי
אני מזה מבינה אותך שבוע שעבר היה לי אותו דבר כל הזמן היתי רעבה ולעומתך אני אכלתי שטויות שעכשיו אני מזה מיצטערת שאכלתי את כל מה שאכלתי אז אני ממליצה לך אל תחשבי על זה ביכלל שהאוכל לא ישלוט בך אלא שאת תישלטי בו תאמיני לי זה לא שווה את זה.
אני ממליצה לך להכין לעצמך מלא ירקות ותכיני לעצמך מרק כי עכשיו קר אז זה עוזר או אני ממליצה לך לבשל כרובית עם את אוהבת לי זה ממש עוזר
אז אל תיתייאשי תהיה חזקה ותיזכרי שאת כן יכולה עובדה תיראי כמה כבר הורדת
שולחת לך חיזוק וחיבוק תיהיה חזקה אני מאמינה שאת יכולה
תיראי אני יושבת פה ומעודדת אותך ואת מרסלה ואני בעצמי לא מצליחה לחזור אל התוכנית אז זה נותך לי כוח מהעידודים שאני נותנת לכן

[אלמוני]

דלית היקרה:זאת המילחמה המיתמדת אם האוכל,אבל מה שהיה היה,תילמדי מי מה שקרה לך,תחשבי איך זה התחיל כדי לדעת לעבוד לראש שלך ו לעצור את הזה לפני.זה הרבה אבודה,נכון,אבל זה אפשרי,עובדה שאת כבר ירדת כמות גדול של קילוגרמים.
את יכולה לעשות את זה,אין מה לעשות זאת דרך שלפעמים יש אבנים ולא חלק,לומדים וחוזרים למסלול.אין תחושה יותר טובה שאת שולתת ואוכל.
אז קדימה את יכולה,את יודעת לעזור לאנשים,עכשיו תעזרי לעצמך! אבל בלי כעסים,כול החיים כעסנו על עצמינו,מספיק עכשיו תואהבי את עצמך!
היום זה יום חדש,תתחילי אותו עם אמון שמש,אהבה ושמחה
בהאבה

[מאת]

תגובות