אז הופתעתי לטובה… ולא, לא ירדתי… עליתי!!! וכן אני מופתעת לטובה כי ציפיתי לעלייה הרבה יותר גדולה מ500 גרם.. 500 זה עליה גדולה אבל חשבתי שאני אעלה עלייה בומבסטית 😉 מפה אפשר להבין שהייתי לא 100% השבוע.. והיומולדת שהגיע בשבת ונוסיף לזה את טובשבט שהביא איתו פירות יבשים.. ומותרת מבאסת שלא תוכננה.. ואני יכולה עוד להמשיך במסע התירוצים של עצמי..והמסע הזה ארוך… אבל אני יכולה להתאפס על עצמי ולקחת דף, עט וסרגל.. להכין טבלת רישום ולהיות כנה עם עצמי ולהבין סופסוף שגם כפית חורגת של דבש היא כבר לא חינמית ורואים אותה מתמקמת לה על הסנטר, ועוד כף (אפילו שהיא שטוחה) נוספת של פחמימה בצהריים מתיישבת לה בצמיד השני של הבטן…וכן הלאה.. בקיצור אני עדיין שומעת את הצילצולים מהסטירה שחטפתי מהמשקל.. שבוע הבא מבטיחה לעצמי ולכם ירידה לפחות את ה500 שעליתי והלואי שיותר.. ולמה אני חופרת?? כי כולנו נשים וזה תפקידנו :מאושר: :מאושר: :מאושר: :מאושר:
.
.
