זה באמת חשוב. קשה מאד לחשוב במונחים של לרדת 30 קילו אבל אני יודעת שמה שאצלי מאד עזר זה כל פעם להציב לעצמי יעד של משקל מסויים – למשל לרדת 5 ק”ג, לרדת 10% ממשקל הגוף, לרדת למספר עגול, להחליף קידומת, לרדת למשקל מסויים שהייתי בו תקופה כשהייתי צעירה יותר או שלבשתי בגד מיוחד במשקל הזה. עצם המחשבה של כמה יש לך להוריד יכולה מאד לייאש וזו לא מחשבה נכונה!!!
ברור שאת רוצה לרדת במשקל אבל את חייבת שיפול לך האסימון. את צריכה טריגר אמיתי שיעזור לך שוב לחזור לתהליך בצורה כנה ומוחשית ולא סתם עוד פעם פינג פונג… מקווה שההגעה למשקל שיא מניעה אצלך עכשיו רגשות אחרים חזקים יותר מבעבר שיניעו אותך להתמיד בתהליך אחת ולתמיד, אבל התהליך חייב להיות פנימי וזה לא משנה מה נגיד לך וכמה נעודד אותך ונגיד לך שאת מסוגלת ושקטן עלייך!
במקרה שלך נראה לי שהקבוצה סופר חשובה ולכן הייתי עושה קודם כל מאמץ להירשם לקבוצה ולהבין שאוכל זה לא האוייב שלך אלא את האוייב של עצמך. ברגע שעושים החלטה זה הרבה יותר קל לא ליפול ולהתפתות לכל השטויות והג'אנק פוד. תמיד כשאני מרגישה שאני הולכת להתפתות אני אומרת לעצמי לשמור את זה למנה המותרת בהמשך השבוע, כי אני מעדיפה לאכול מנה מותרת מתוך נקודה של שליטה ולא של חולשה… אז אני לא אוכל עכשיו את העוגה, אני אוכל אותה עוד יומיים או שבוע במנה המותרת, מה רע? זה כזה קשה? לא קשה בכלל, רק עניין של החלטה! תהיי חזקה ואת תראי שכשתאמיני בעצמך יהיה לך הרבה יותר קל…
נשברת? לא נורא, לא מחכים ליום למחרת כדי להתחיל, מתחילים מחדש כבר בארוחה הבאה! אחרי יום או יומיים של הצלחה בתפריט יהיה לך הרבה יותר קל להמשיך, אז אל תחשבי על זה לכל החיים, תחשבי כל יום ביומו, תעברי כל יום בפני עצמו וכל יום ששמרת בו תראי בו כהצלחה גם אם היום לשפניו היה קטסטרופה.
.
.
