ערב טוב,
אין לך מושג כמה שאני מבינה אותך! הייתה לי תקופה כזו בדיוק, הלחץ בעבודה היה אסטרונומי, ומכל העצבים מסביב הייתי פשוט מגרסה, “מה שבא ברוך הבא” ישר לתוך הפה, בלי לחשוב פעמיים, ואחרי זה תחושת הכעס על עצמי והתסכול, ואז שוב לאוכל בגלל ההרגשות האלו… אבל, זה היה כך כי זה היה הדבר הכי קל בשבילי לעשות, להגיד ואי תקופה קשה מאוד, לחוץ, מלא עצבים אז הכי קל לי זה להרים ידיים, לוותר לעצמי ולהרוס את מה שהשגתי בעמל רב, לכן אני אומרת לך – כל יום הוא יום חדש, קומי, נקי ברכיים, וממשיכים הלאה! לא שווה בגלל יום – יומיים קשים להרוס את הכל, ממש לא! 300 גרם הם לא קריטיים, אבל בשביל למנוע את המצב שה300 גרם יהפכו ל-3 ק”ג (חס וחלילה), קמים, מתנערים, אוגרים כוחות חדשים, וממשיכים הלאה כי את יודעת שזה אפשרי
בהצלחה! 🙂