שלום לכולם. פעם ראשונה שנאי רושמת פה. הייתי בקבוצה שנה שלמה אצל אחת המנחות הוותיקות ואהובות, אך הרגשתי תמיד שם יחס קריר, הקבוצות שלה ממש עמוסות ומלאות ולכן גם היה לה קשה לתת יחס איתי וקצת הרגיש כמו “לתקתק שקילה” וזהו.
מסיבות רפואיות נאלצתי לתקופה מסוימת לעזוב כדי לעבור טיפול , ומהרגע שעזבתי, לפני כחצי שנה, עד היום המנחה לא שלחה לא הודעה ולא התקשרה. וזה קצת הרגיש עצוב , כי לא הודעתי לה שאני עוזבת כי הכל קרה ממש מהר, אבל ציפיתי שאחרי שנה שאני איתה היא לפחות תשלח הודעה לראות שאני לא נעלמתי סתם.
עכשיו סיימתי את הטיפולים וחזרתי לשגרה לבד בבית עם עצמי אבל חסר לי את ההרגשה שנתנה הקבוצה. אליה אני בחיים לא אחזור . השאלה ה יא איך ממשיכים לבד (כשיש כוח רצון ומוטיבציה) אבל עדיין קשה מאוד לבד.
:אוהב:
.
.
