אתמול נשקלתי ולפני שעליתי שמעו את הלב שלי דופק בערך עד להודו… כי למרות שאני יודעת שעשיתי טוב ומדוייק תמיד יש את המתח והפרפרים בבטן המיוחדים האלה שאני אף פעם לא יודעת מה יהיה, עלייה או ירידה. מאז שהפסקתי להסתכל ו”להשתעבד” למספרים אלא מסתכלת על התהליך שלי עצמו ידעתי שכל “גזירה” אני אקבל…
ואני שמחה להגיד שבפעם ראשונה שלי מתחילת התהליך נשארתי אותו דבר…לא ירידה, אך גם לא עלייה..
שאלו אותי מה אני מרגישה, אם זה מפריע לי.. ואמרתי בחיוך “לא” זה כבר לא משנה לי, אני מקבלת הכל באהבה כל עוד אני יודעת שעשיתי הכל ואני הולכת לישון מנצחת עם חיוך. זה החשוב לי :מאושר:
.
.
