למרות שהיה לי סופ”ש קצת קשה בו היה רצון חזק חזק למשהו.. אך הוא נשאר רק כרצון ולא מעבר.. למרות שהייתי בטוחה שהמותרת קצת חרגה ואני שבוע לפני מחזור עולה 100 גרם מינימום.. אחרי שהחלטתי על הדרך החדשה שלי. אחרי שאני באמת באמת רואה את זה כאורח חיים… אחרי שגם אם נפלתי אני יודעת לקום.. הגעתי עם תחושה כזאת – :לאבטוח: לקבוצה ויוצאת בתחושה כזאת – :המום: :מאושר: :צוחק: :שמח2: ירדתי 0.600.. בשבוע שאתה בטוח שאתה עולה 0.600 זה המון. אני רואה זאת כמתנה…
ואשתף בעוד משהו קטן.. אחרי ארוחת הערב החמה, אחרי השקילה, היד שלי נכנסה לקופסא של התמרים הוציאה תמר ומחשבה קטנה של “לא נורא, יש עוד שבוע עד השקילה הבאה” התגנבה לה באופן זדוני, הסתכלתי על התמר, החזרתי לקופסא ואמרתי בקול “יש לי את הכוח לבחור”.. :אוהב: ואני בביביסיטר כרגע אצל אופה מדהימה שהמון עוגיות ועוגות מונחות כאן על השיש והגעתי בהחלטה – אני רוצה לצאת מהבית הזה בעוד תחושת ניצחון – “לא נגעתי, הצלחתי..” וברגע שהחלטתי את זה הן אפילו לא עניינו אותי.. :אוהב:
.
.
