[אלמוני]

השבוע עליתי 1.200 ק”ג- כן אני יודעת שזה לא בסדר
אין לי שום תירוץ לזה, פשוט אני כבר שבועיים לא עושה תוכנית בכלל.
חייבת לחזור למסלול ומיד!
ממלמלת לי כל פעם שקשה יש רק בלחם- כמו שאיה אומרת תמיד.
לא יודעת איך אצלכם, אבל אצלי שמתחילות המחמאות-מתחילות העליות, הטוב הזה גורם לי לאכול.
אז מה לעשות, ללכת עם בגדים רחבים ושאף אחד לא יראה שירדתי,אז אני ארגיש שמנה?
מה לעשות?

[אלמוני]

היי אילנית…
מוכרת לי ההרגשה מפעם… הבגדים נראים טוב, המחמאות לא מפסיקות להגיע והשאננות דופקת על הדלת… 'מה יקרה אם אוכל עוד עוגיה'?
'עוד אנרג'י בטוח לא יזיק..' יש הרגשה שעמלנו קשה, הגענו לתוצאות ועכשיו אפשר לנוח על זרי הדפנה.. א-ב-ל… למודי ניסיון אנחנו ולא כך הדבר.. וכדי לשמור על התוצאות יש להמשיך כל הזמן..שכן זהו אורח חיים ולא דיאטה זמנית..
כמו שאיה כתבה: לא הגענו לעולם הזה כדי לאכול… מה יותר חשוב? עוד ביס או ההרגשה העילאית הזו של הקלילות, הבטחון העצמי, הבגדים היפים והצמודים..?
אז תשקללי מחדש את המחשבות ותחליטי מה הלאה..
מה גם – בשמירה יש 2 מותרות… וזו סיבה מספיק טובה בשבילי להגיע לשם =]

[מאת]

תגובות