[אלמוני]

אני כבר חודש וחצי בתהליך סה”כ ידירה של 9.4 ק”ג.
נכון שיש לי עוד הרבה לרדת אבל, כל דבר בעיתו, השבוע שמעתי משהו שמאוד אהבתי אחת מחברות הקבוצה שאיתי (היום כבר בשמירה) במשך כל התהליך היא הגדירה את עצמה בשמירה ירדתי כך וכך ממש נותן הרגשה כאילו הגעת כבר אל היעד וזה לדעתי הופך את התהליך ליותר קל…
למרות שהשבוע היה לי מאוד קשה אני מוצאת את עצמי כל הזמן מחפשת מה לאכול (אפילו לא לנשנש…) הצילו, אני מפחדת שאני אתחיל שוב לעלות במשקל – הכמיהה נובעת בעיקר למשהו מתוק

[אלמוני]

לדעתי קודם כל תורידי את הלחץ מלהגיע לשמירה, אני מבינה שהתהליך הוא כל כך סוחף, ומתים כבר להגיע, אבל זה יכול גם להוות מכשול, וזה בסדר גם לעבור אותו אבל להפיק מימנו, כדי באמת ללמוד בסוף איך לחיות את זה כדרך חיים.. זה צריך לבוא בעבודה קשה.. ואז..מהמאמץ, מרזים את כל המשקל שלה, של העבודה הקשה-במובן נפשירוחני ופתאום הכל נראה אחרת, בלי מלחמות, בלי בקורת, להיפך, הרגשה טובה של שליטה במה שחשוב לי, והגשמה..
לסיום 🙂
אני אומרת, תהני מהתהליך, ויהיה לך הרבה יותר קל, ואפילו יותר קל להתמודד עם נפילות, וזה מה שחשוב.. לאהוב את עצמך תמיד! 🙂
ברור שקל יותר להגיד לאחרים.. אני יודעת:)

וממש סחתיין על הירידה.. הבנתי נכון? 9.5 קילו בחודש וחצי?

[מאת]

תגובות