השבוע קשה לי במיוחד.
אתמול הייתי מוזמנת לארוחה+הדלקת נרות לכבוד החג, ואני גאה לספר לכם שלא התפתתי ללביבות ולסופגניות שהיו שם.
להיפך, הסתכלתי על כל בני המשפחה שלי שאכלו את כל השומנים האלה וראיתי בדמיוני את מבחנות שמן שהם מוזגים לעצמם…
דמיינתי איך בכל ביס בלביבה או בסופגניה הם יוצקים לגופם עוד מבחנת שמן וזה הספיק לי כדי לשכנע את עצמי לאכול את פשטידת הברוקולי (של התכנית כמובן, שהוכנה במיוחד בשבילי) והסלט שלי.
אז הנה, עברתי את המשוכה הראשונה בחג הזה.
מצפים לי עוד שני ארועים, אחד היום והשני מחר, ואני גם מתארחת לשישי-שבת אצל ההורים שלי, ואמא שלי אלופה בבישול ואפיה…
מקווה שאעבור בשלום את כל המכשולים השבוע ואוכל להתייצב מול אסנת ביום שני ולהתגאות בירידה נוספת.
אם למישהו יש טיפים איך לעבור את החג הזה בשלום, אשמח לשמוע.
יום נעים ושפוי לכולם,
שירי.
.
.
