הי מתוקה,
אני תמיד מודה על השבועות האלה שאני עמוסה רגשית…
מודה על זה שדרך זה אני מבינה 2 דברים:
1. שאני תמיד אשאר שמנה… בראש…
כי במצבים כאלה אני מיד פונה ל”מנחם הלאומי” = האוכל…
הוא לא שופט אותי, הוא לא שואל שאלות….(אחר כך אני עושה את זה..לבד ובגדול…)
2. המצבים האלו מזכירים לי כמה כח יש לי…
כן יש רגעים שאני כמו מצבר ריק…ובכל זאת אני מגלה כמה כח יש לי!!
דרך הקושי..אני מצליחה להבין, שיש לי סל מלא כוחות, תובנות, אמונה!! וקדימה!!
אז עכשיו, הכניסי את התקע של המטען לשקע:
עיצמי עיניים, הקשיבי לשיר שאת אוהבת…
וציירי לך תמונה הכי אופטימית….
הקשיבי לקולות שתשמעי שם…
פתחי את הלב להרגיש את ההתרגשות…
ופתחי את ידייך..הטוב מגיע…
בהצלחה