[אלמוני]

חשבתי לעשות סקר קטן המורכב מ2 שאלות, והן:
1)עד שהגעתם להחלטה לשנות את אורח חייכם לאורח חיים בריא יותר מה הייתה הסיבה שהפריעה לכן לעשות את זה לפני? זאת אומרת, למה לא שיניתם את זה מיד ולקח לכם זמן להגיע להחלטה זו (דיאטות שונות שלא הצליחו וכו')
2)עכשיו, כששיניתם את אורח חייכם, מה מדרבן אתכן להמשיך עם זה ולא להרים ידיים ולהיכנע למכשולים שבדרך?

אשמח מאוד אם תעזרו כי אני מחפשת מוטיבציה להתחיל אחת ולתמיד אורח חיים בריא ולהשיל את כל המשקל העודף שמפריע לי כל כך.
תודה מראש! :צוחק:

[אלמוני]

1. פחות בקטע של בריא. יותר בעניין של להרזות.
ובגלל שמפריע לי ששמלות נראות עלי כאילו אני בהיריון, שיש לי בטן, לא מרגישה ככה יפה עם רוב הבגדים. (זה מגניב- בהיריון ממש אהבתי שמלות כי פתאום הבטן שהיתה מהשמלה.. לא היתה שומנים.. או לא רק שומנים :מאושר: )
2. מדרבן אותי התוצאה שבדרך.
מדרבן אותי הפירגון של ה600 קלוריות בשבוע.. המנה מותרת…
מפרגן לי שבגדים יראו עלי יותר יפה..

וזה באמת ממש קשה. תהליך לא קל..
יאללה הצטרפי נא :מאושר:

[אלמוני]

1. אני פעלתי כבר על פי אורח חיים בריא מלפני 4 שנים והפסקתי עם דיאטות, רק הכמויות שלי לא היו נכונות וגם סדר הארוחות לא היה נכון (כל ארבע שעות, ארבע ארוחות ביום והבטן הייתה נדבקת לי לגב).. הדבר שגרם לי לחקור על המאכלים הטבעיים והבריאים בטבע זה ישיבה בארומה אחת לשבוע, כשראיתי בסלטים שלהם דברים שאז נראו לי מוזרים כמו מאש, קינואה וכו׳ והחלטתי לחקור בזמן אכילת הסלט באינטרנט.. מאז, אני יודעת לדקלם ערכים תזונתיים כמעט לגמרי בעל פה חח החלטתי לעבור לחלי כי רציתי סדר. לא רזיתי למרות אורח החיים הבריא, הייתי רעבה כל הזמן והשתגעתי כבר מחוסר הסדר הזה (וגם הפרעות אכילה תוך כדי.. לא נחמד), נכנסתי לדיכאונות ממש ואז נזכרתי, שדודה שלי פעם אמרה משהו על אפליקציה של חלי ממן, ופעם לא ממש התחברתי, אבל החלטתי לנסות כי מה כבר יש לי להפסיד? מאז, אני והגוף שלי ביחסים טובים סופסוף ואני נהנית מזה שאוכלים כל הזמן ומרזים 🙂
2. מה שמדרבן אותי, זה המחמאות, זה להסתכל במראה וסופסוף אחרי שנים להיות מרוצה מעצמי, זה לדעת שאני לא בהרעבות, אני סופסוף אוכלת ונהנית מכל השילובים.. יש לי בכללי אובססיה לאוכל.. עם המכשולים למדתי להתמודד, בגלל ניסיון של שנים מגיל קטן.. וזה אולי יישמע מוזר, אבל גם זה שאני דתיה מאוד עוזר.. למדתי בזכות הדת לשלוט בעצמי – אם האוכל לא כשר, עד כמה שייראה מגרה, אני לא אוכלת. אני מתייחסת למתוקים ביום יום כ״לא כשר״ 😉 יש גבולות 🙂

[אלמוני]

1.אני לא חושבת שבחרתי לשנות את האורח חיים מבחינה בריאותית.. יותר הפריע לי המשקל ואיך שאני נראית.. אני הייתי בטיול הגדול שלי ועברתי שם ניתוח ובקלילות רבה ירדתי כ-10 ק”ג בחודש.. במהלך החצי שנה שאחרי,תוך כדי הטיול, אכלתי כל מה שרציתי ועדיין לא עליתי(נטו בגלל הבעיות אחרי הניתוח).. כשחזרתי לארץ נפתרו הבעיות הבריאותיות ופתאום עליתי 2 ק”ג וממש נלחצתי.. אז הצטרפתי לתוכנית ומאז ירדתי בה 9 ק”ג 🙂 עד כה-17 ק”ג ירידה.. מטורף מטורף מטורף! אני רוצה להוריד עוד 5-6 אבל הסביבה שלי ממש לחוצה והיסטרית עליי..גם המנחה כבר אמרה שהיא תכף מכניסה אותי לשמירה, אבל אני לא אתן לזה לקרות! 😉

2.מה שמדרבן אותי בעיקר זה להסתכל במראה,ההרגשה העצמית, הביטחון שפתאום קצת עלה.. כל דבר שבא לי אני שואלת את עצמי “זה שווה את זה?” אני יכולה להגיד לך שאני חודשיים וחצי בתהליך וטפו טפו טפו-לא חרגתי אפילו פעם אחת מבחינת שוקולדים,מתוקים,מאפים וכו'.. אם חרגתי קצת זה אולי ב10 גרם גבינה. מה שמאוד מאוד מחזיק אותי זה שאני עושה את התהליך עם עוד 2 חברות, אנחנו תומכות אחת בשנייה בטירוף ואין ספק שזה בונוס רציני ביותר!!

אם הגעת לפה וכתבת בפורום, המוטיבציה לשינוי כבר נמצאת בך. המשקל מפריע לך וזה הזמן לעשות מעשה. אל תחכי לשבוע הבא או למחר-תתחילי היום 🙂
אני יכולה להגיד לך מכל הלב שהתהליך הוא קשה,אבל שווה כל רגע. זו בהחלט דיאטה שפויה ואפשרית…

המון בהצלחה!!

[אלמוני]

1)לא יודעת איך ומתי השתניתי… היו מלא סיבות להתקע שם, במקום ההוא…

5 שנים אחורה… תמיד היו לי תירוצים למה לא לעשות ספורט. חם, קר, צריכה לשירותים כל הזמן, משעמם, קשה … בלה בלה בלה

היום לא מבינה איך לא אהבתי את זה אז. מכורה!!! יום כמו היום, שעשיתי רק 10 קילומטר הליכה ו – 40 דקות אימון כוח , בימים אלו נחשב יום חלש.

אכלתי רק שטויות. הכל לפי קלוריות ודיאטטי ומתועש ומגעיל. הייתי רזה אבל לא בריאה. זוכרת לילות של 200 גרם גרעינים שחורים (1200 קלוריות) + 2 מגנום שוקולד (700 קלוריות). עליתי 3 קילו, ירדתי קילו…וכו' וכו'

וכמובן , איך אפשר לשכוח… את התקופה שבה חייתי על 2 חטיפי אנרגיה (של ה- 60 קלוריות כמה שפחות יותר טוב) ותפוח. הייתי רזה ורעבה. הלכתי אז לאכלנים כפייתיים ואחרי הפגישה הייתי יורדת על פטוצ'יני אלפרדו שקניתי מתחת למשרד עורכי דין שבו עבדתי וסבלתי מכל רגע.

היום בוחרת בבוקר לאכול 70 קלוריות של מזונות לא טעימים במיוחד אך בריאים מאוד (מזונות על). חושבת על כמה הם בריאים לי ומתרכזת בעיקר בשאלה אם מה שאני אוכלת מזין והאם יספק לי מספיק אנרגיה לשלוש שעות ספורט.

לא נוגעת במזון מתועש ומעובד. כמעט. שומרת לעצמי ממתק ללילה וחוץ מזה אוכלת בריא כל היום. ירקות פירות אגוזים שקדים, דגנים מלאים . כמה שפחות בשר ומוצרי חלב. כמה שפחות שימותו חיות או יסבלו בגללי.

אחרי 3 שנות סבל שבה התעלל בי “חבר” אלים (פיזית ומילולית) עברתי פרידה נוראית ובעקבותיה דיכאון. שנים רדפתי אחריו . לילות של צ'ייסרים על הבר. שיכורה מתה ורע לי רע לי רע לי.
הייתי נואשת לבן זוג. היום זורמת עם החיים שלי שמלאים.

מבחינת עבודה, עשיתי שינוי אדיר.
שנים הייתי מזכירה עד שנשברתי (אחרי עבודה במשרד עורכי דין חיפשתי מה יהיה בדיוק ההפך ובחרתי לעבוד בגן ילדים. זה היה כייף . לתקופה . ואז גם זה נמאס עלי ואז עשיתי את מה ששינה לי את החיים. הפכתי להיות עצמאית. בשעתיים עבודה ביום אני עושה כסף כמו 8 שעות בגן או במשרד. מתה על העבודה שלי. אוהבת את הילדים. אוהבת את התחושה שבזכותי החיים שלהם משתנים. שהציונים עולים. שאני מורה טובה.

את כל הדברים האלו שיניתי. וחושבת איך ולמה. לא יודעת. וואללה, לא יודעת. אולי הגיל. אולי הבגרות. העקשנות שלי לעשות רק מה שטוב לי. ההיצמדות למשפט “אם לא טוב לי פה – הולכת”.

2) מה שמדרבן אותי להמשיך קדימה זה הבריאות. לא הייתי חולה כבר כמה שנים טובות. העור שלי שהיה בעייתי בעבר, נראה טוב מתמיד. יש לי אנרגיה . יש לי כוח. יש לי מצב רוח טוב. מכורה לספורט, מתה על העבודה שלי. הכל יותר טוב.
מבחינת מראה חיצוני, רזה, חטובה וחזקה. כולי שריר. והספורט מעיף אותי גבוה. יום שלא התחיל טוב תמיד משתנה תוך כדי אימון.

אז רוצה לרדת עוד 2-3 קילו אבל גם אם ייקח שנה אני בסדר עם זה…

מנסה לא להתרכז בזה שאני רווקה בת 39 בלי ילדים וכן להתרכז בכמה אהבה יש לי, כמה המשפחה שלי שם בשבילי. 2-3 חברות טובות. מי צריך יותר?

[אלמוני]

ההחלטה היתה כי הבנתי שצריך לחזור למשקל שלפני כי זה לא נורמלי, אם אני לא אעשה סטופ אני יעלה ועלה, הבטן היתה רפויה מאוד והבנתי שזה ממש לא בריא לי.. אז התחלטתי ספורט בשילוב תזונה נורמלית, רציתי דיאטה בריאה , שאני אוכל לתפקד בה , בעבודה , עם הילדים ועם סדר היום העמוס שלי, רציתי דיאטה שאפשר להחזיק בה לאורך זמן , לא כמו נגיד הדיאטות שלא אוכלים פחממות או משהו כזה כי אני לא אוכל כל החיים שלי להיות בלי פחמימות. וכך הגעתי לחלי ממן.

מדרבן אותי להמשיך מהסיבות הנ”ל והתחושה הנפלאה של להיות רזה ויפה וחטובה.. 🙂

[מאת]

תגובות