[אלמוני]

חברי הפורום היקרים, מדי יום אני נכנסת לכאן וקוראת את הודעתכם.. מתרשמת מהתמיכה ומהחום, מהסבלנות של המנחות שעונות כאן ומהאווירה הכללית שמוצאת חן בעיני.
חברת חלי גרופ אינה זרה לי, שכן בעברי הייתי בשמירה ובמספר קבוצות לאחר מכן. כפי שהבנתם, השמירה איננה עוד.. מזמן, כך שזה לא רלוונטי אפילו להזכיר את זה.
החלטתי סוף סוף להיפתח ולכתוב בתקווה שאולי תחזקו ותדביקו גם אותי בהצלחות שלכם..
כבר תקופה ארוכה מאוד, כשנה וחצי, שאינני מצליחה לאסוף את עצמי לכדי עשיית התוכנית.
לכאורה, אני מתארגנת על המוצרים הנכונים, מוציאה שטויות מהבית, מסביב-עושה כל מה שצריך אבל את העיקר-לא עושה. לפעמים מצליחה כמה ימים אבל כל זה לא נמשך יותר משבוע ואני מתוסכלת מעצמי מאוד.
עם כל הזמן שחלף יכולתי כבר להגיע לשמירה שוב, אבל זה לא אפשרי כשלא עושים שום דבר בשביל זה.
אני לא יודעת למה אני מחבלת לעצמי.. אבל אני באמת רוצה לרזות. וזה לא עניין של 5 ק”ג, מדובר ב-15-20 ק”ג עודפים.
שלשום הייתי אצל רופא עקב צינון ובדף אישור המחלה יש הערות למטה והיה רשום obesity-overweight, למי שלא מבין: השמנה-עודף משקל.. זה סוג של הטחת האמת בפרצוף..לא היה לי נעים לראות את זה.
זה לא יפה, זה לא בריא, זה לא מרגיש נוח והכי משמעותי בשבילי-מדובר בכבלי חוסר בטחון רציניים.
ולא קל לי עם זה, ומאידך – אני לא עושה כלום לשיפור המצב.
מרגישה במעין מבוי סתום שאינני יודעת כיצד לצאת ממנו.
כל יום הכרזות שווא…
זהו, רציתי לפרוק ואולי לשמוע מכם דברי חוכמה.
בחיי שאני רוצה לקום בבוקר ופשוט לעשות את התוכנית מכל הלב והנשמה, לא יודעת למה אני הורסת לעצמי…
גם לקבוצה חזרתי ועדיין זה לא עזר.. סתם בזבזתי כסף.
בינתיים עזבתי עבודה שמזמן רציתי לעזוב, וכרגע אני בין עבודות ולא מתכוונת לחזור לקבוצה בינתיים עקב העדר הכנסה, מה גם שקבוצה לא תעשה בשבילי את התוכנית.
אובדת עצות.

[אלמוני]

אני מבינה כמה קשה לך כרגע
אבל תהפכי את הקושי לעשיה במקום להגיד מחר אני מתחילה
להגיד לאצמך היום אני עושה היום בלילה אני אלך לישון עם הרגשה שהיצלחתי
על תחשבי על כל השבוע תחשבי על אותו יום ועל אותו רגע
תהיה אותו יום תחשבי על הצלחה של יום יום על כל יום שהיצלחת
תסמני וי
ותראי שלאט לאט תצליחי תציבי מטרה קטנה וכל פעם תעמדי בה
בהצלחהב

[lee maman]

יקירה!!כמה כאב אפשר לחוש בכתיבתך…אני לא יודעת אם ינחם אותך?! אבל אני בסיפור די דומה לשלך.אבל מנסיון דעי לך שאם לא תידאגי לעצמך איש לא ידאג לך!!אני קוראת כל שורה שכתבת וזה פשוט מחזיר אותי אחורה תאמיני לי עברתי שנה קשה מאוד ואני עדיין לא יוצאת מימנה ,,,,, אבל החלטתי שאני חייבת לחשוב לעשות דבר -1-למעני .זכרתי את הדבר הזה שהעלה לי חיוך לפנים ,שנתן לי כח,שהחזיר אותי לחברה ולביטחון עצמי,את הליטוף והחיוך והעידוד של חלי בתחילת דרכי .את המילים החרוטות לי בלב כמו :יש לך כח,את מסוגלת,תראי איך את זוהרת…איך הייתה מקבלת אותי בפתח עם חיבוק ענק..ולחישה שמכאן המקום שישנה את חיי…אחות יקרה כל מה שאני מנסה בעצם לומר לך שאם במשימה הזאת תיפרצי לך דרך תשאבי כח לנסות לעמוד מול עוד קשיים..הריי ידוע שההשמנה גורמת לשינאה עצמית.למין בוז כזה (את בטח מבינה ומכירה את ההרגשה??!!)עם כול הקושי שבי עם עצמך וחישבי כמה את באמת רוצה ומה זה יישנה בחייך קודם מבחינה בריאותית …השינוי מתחיל מביפנים.אם הצלחת בעבר אין שום סיבה שעכשיו לא!!תזכרי כמה אושר זה נתן לך .איך מחיכים לעולם והעולם משיב לך חיוך !!!את יכולה ואת תצליחי -בגדול-יש לך החלטה בכל הכח עם כל הזכרונות הטובים מאז תשאבי כח לצאת לדרך מחדש..תעזרי כאן בפורום המקסים שלנו כולם כאן לצידך אל תיתיאשי זכרי זה לא פיתרון!בעיה פותרים לא זורקים אין דבר כזה.הצלחה קטנה תביא אחריה יותר גדולה.וכך תשאבי כח לעוד ולהיתמודד עם קשיים אחרים…כשאנחנו מרגישות וניראות טוב אנו משדרות את זה החוצה.ואז כאילו”הכל בעל פיתרון”(מכירה?)אבל למען האמת זה נותן לנו כח למוטיבציה..אני מקווה בכל ליבי שכמה שניסתי ולו מעט לתמצת כמה אני מזדהה איתך ומבינה אותך ומבקשת אותך כל יום לחשוב רק להיום !!מאמינה בך וגאה בך שהעזת לצאת”מהארון”שאליו לא תכנסי יותר.את ראויה ומגיע לך לאהוב ולידאוג קודם לעצמך.אז קדימה אחותי תישאבי כוחות קחי נשימה עמוקה וצאי לדרך כולנו כאן בשבילך..שולחת לך חיבוק ענק והצלחה מכל הלב תמיד יהיה כאן לעזרתך רק תבקשי…ג..ד.

[אלמוני]

כולנו עברנו את זה, זה מוכר, זה כואב ולמרות הכל תמיד יש תירוצים, מנסיון שלי לקח לי שנתיים להבין את המקום שאני נמצאת בו ופשוט לעשות סוויצ' בראש, עד שלא תכניסי את זה לראש כלום לא יעזור, הכל מתחיל ונגמר בראש, אז אולי יקח לך עוד קצת זמן אבל בסופו של דבר האסימון יפול לך ויפה שעה אחת קודם. איך אמר הרצל “אם תרצו אין זו אגדה” ובחיי שזה כך.
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!

[lee maman]

חיבוק גדול על הפתיחות ועל האומץ לשתף!!
אני מרגישה הרבה כאב ותסכול בהודעה שלך…ואני ממש רוצה להגיש לך את האוכל על מגש של כסף…
אך מה לעשות, ואת זה רק יכולה לעשות??!!!
רק לך יש את המפתח להצלחה..
הוא אצלך.
תבדקי באיזה כיס השארת אותו?
האם בכיס הוויתור העצמי??
האם בכיס הרחמים העצמיים?
האם בכיס של כשלונות העבר , שלעיתים מנהלים אותנו??

הסוד הזה אצלך מתוקה…
מה קורה לאמונה שלך??
האם את באמת מאמינה שאת הולכת לעשות את זה????
והאם את “אובדת עצות” , או אובדת חלומות???
קחי לך יום למצוא את המפתח …
ולכי להגשים את החלום.. הוא ממש כאן בפינה….
בהצלחה ממי

[מאת]

תגובות