אצלי באופן קבוע מתחילת התהליך אני שבוע יורדת יפה ושבוע אחרי או שלא יורדת כלל או שעולה
ואני לא משנה כלום כלום כלום באכילה.
הגוף שלנו מגיב אחרת, ולפעמים הוא גם קצת נלחם בנו
אין לך מה להתבאס, את בתהליך ולא תפסיקי עכשיו בגלל שבוע אחד נכון?
לא יודעת מה איתך אבל אצלי כל פעם שאני חושבת לרגע להשבר אני נזכרת בי מחפשת את מנה של השוקולד, את הקריז הזה ואת החשק למתוק- מה שלא יהיה מתוק שאכניס לפה וכלום לא מספיק.
ואז אני נושמת עמוק ומבינה שגם אם יש נפילה קטנה, או שהמשקל לא זז, או אפילו עליה- זה לא משנה לי, כי בסופו של דבר המטרה היא אחת והתהליך גם אם יהיה ארוך- הוא בכיוון אחד שממנו אין לי דרך חזרה
מקווה שהסופש לא היה מבאס כמו שכתבת, ושאם כן- שהמשך השבוע יהיה מחויך ומזהיר – כי את יודעת מה לעשות – להמשיך!
.
.
