[אלמוני]

נמאס לי להשבר עוד לפני שאני מתחילה!! כבר חודשים אני רק עולה ועולה במשקל.. הירידה היא רק בגדר 'תכנון'.. אני אלופה בלתכנן, לקנות כל מה שצריך, להתמלא מוטיבציה ואז……….המציאות מכריעה אותי ואני אפילו לא משתדלת לעמוד מול הקרואסון (קרואסון הוא אסון ידעתם?), מול הריח של השווארמה שאני חולפת על פניה, מול מאפייה עם ריחות של בצק טרי, מול שוקולד באריזות מפתות.. אני לא מצליחה להרגיע את השמנה שבי ואוכלת יותר ויותר!! נרשמתי לקבוצה אבל זה לא עזר לי!! כמו שאומרים – אם לא תעזור לעצמך אף אחד לא יעזור לך… פעם הצלחתי לבד. היום גם קבוצה לא עוזרת.. אני לא מחויבת לתהליך ושואלת את עצמי 'למה???'.
הרי לא טוב לי ככה! לא רק המראה מפריע לי..מה שמפריע בעיקר עכשיו כשאני אמא זה החוסר מסוגלות לזוז בקלות, ולהתכופף, לרדת במדרגות… לא מסוגלת לצאת החוצה בחום הזה שאני סובלת ממנו כפליים כי אני שמנה… ממש ממש רע לי. אני לא יוצאת עם הילד שלי החוצה כי אני שמנה ולא מסוגלת להיות בחוץ דקה.. לא מסוגלת ללכת הרבה.. וקשה לי לעלות במדרגות איתו על הידיים… זה נשמע נורא אני יודעת..
אני יודעת שאפשר להנות מאוד מירקות ופירות מהאוכל שיש בתוכנית, לא יודעת למה כשאני רוצה להתחיל אני הולכת לאיבוד ולא מוצאת את הידיים והרגליים…
הלחם עם חמאה קורץ לי יותר מלחם קל עם גבינה
אני נשברת כל פעם מחדש…ואני יודעת ובטוחה שיש לי את היכולת להצליח כי עשיתי את זה בעבר ואני לא יודעת מה קורה לי.. זה לא נפילות פה ושם.. זה פשוט לאכול ארוחת בוקר בתוכנית ואחריה את כל הבית!!
עזרו לי :עצוב:

[אלמוני]

כשאני קוראת את ההודעה שלך אני ממש נזכרת בעצמי -נירית שהתחילה את התהליך לפני יותר משנה: ידעתי כבר הכל, ידעתי שאני מסוגלת לרדת במשקל כי כבר עשיתי את זה בקבוצה כמה שנים לפני, הגעתי לקבוצה אבל לא התמדתי, כן הייתי ערוכה ותכננתי את הארוחות לפרטי פרטים – ואכלתי אותן, אמרתי לאנשים סביבי “אני אצל חלי ממן אבל לא הולך לי” – עד שנפל לי האסימון, אחרי 5-6 חודשים, חלי אמרה לי בקבוצה “תתעוררי”, הגעתי הביתה בוכה וחשבתי מה אני יכולה לעשות כדי באמת להצליח.
צעד אחרי צעד, כמו תינוק, עשיתי רישום יומי ששלחתי למוקד.
התחלתי ספורט – התחייבתי בפני עצמי 3 פעמים בשבוע ויהי מה.
מתוכננת תמיד הייתי, אבל החלטתי שמעתה אהיה מודעת לנפילות שלי, בדקתי מתי זה קורה לי, למה, איך אני יכולה להימנע מהן – מצאתי פתרונות שנכונים לי לנפילות מסויימות אבל קבועות.
וממש יום אחרי יום,משקילה לשקילה, ירדתי עוד כ- 10 ק”ג והגעתי לשמירה המיוחלת – לוקחת אחריות, מודעת למה שאני אוכלת ומודעת לנפילות שלי, מתמידה בהגעה לקבוצה, מתמידה בספורט ובעיקר מאושרת כ”כ מההישג שלי – גם המראה אבל בעיקר שינוי המחשבה שעבדתי עליו כ”כ קשה – יש תוצאות! 🙂
יש אור בקצה המנהרה, במקום לחשוב שלילי שאת לא יכולה תאמיני בעצמך שאת כן יכולה – את האמונה תבני ע”י עשייה ותוצאות – תעשי יום אחד לפי הספר, תקומי בבוקר, תראי שהצלחת לעבור יום, אפילו אם היה לך קשה, אבל רק ככה תתחילי להאמין ביכולת שלך להצליח בתהליך המדהים הזה.
בהצלחה :אוהב: :שמח1: :מאושר:

[אלמוני]

כמה זה מוכר. האמת שמרוב שאני לא רצינית בכל הדיאטות האחרות שעשיתי , לא אמרתי לאף אחד שאני אצל חלי ממן. אמרתי לעצמי אם יראו יופי ואם לא אז חסכתי משפטים של נשמות טהורות. אבל בכל פעם שאני לפני משבר אני מסתכלת בארנק שלי שם שמתי תמונה מה זה מכוערת ושמנה שלי. ולשם……..אני לא רוצה להגיע. תנסי זה יעזור. ותתחילי ביום אחד ואחכ עוד יום אחכ שבוע ובסוף את יורדת :אוהב:

[אלמוני]

להישבר זה גם חלק מהתהליך.
ככל שתתקדמי בתהליך ההתמודדות עם מצבי משבר תהייה קלה יותר ויותר…

יקירתי, אנחנו (בסך הכל) בני אדם. העובדה שאת מודעת לכך שאת בבעיה ומעלה את זה פה, מראה שאת כן מחוייבת לתהליך והכי חשוב, לעצמך.

ועצות קצת יותר פרקטית שעוזרות לי במצבי משבר:
מוצאת במתכונים של חלי מאכלים שיוכלו להוות תחליף לאוכל המשמין.
מגדילה בהדרגה את הפעילות הגופנית (גם לעלות ולרדת פעם ביום במדרגות – להתחלה זה מספיק)
מתכננת את הארוחות מראש ומקפידה על רישום.
מקיפה את עצמי באנשים תומכים שמהווים עבורי רשת ביטחון במקרה של נפילות.
והכי חשוב – זוכרת שלא משנה מה – אני נהדרת בזכות מי שאני וכך גם את!!!

בהצלחה!

:אוהב:

[אלמוני]

לפני הכל מבקשת שתשקלי לבחור כינוי אחר “בכל הכוח” מחליש אותי..:)
תודה על השיתוף ברור לי שיכולת לבחור לא לשתף ולהמשיך להתבוסס במחשבות
שליליות ומחלישות.
ברשותך אצטט אותך

הרי לא טוב לי ככה! לא רק המראה מפריע לי..מה שמפריע בעיקר עכשיו כשאני אמא זה החוסר מסוגלות לזוז בקלות, ולהתכופף, לרדת במדרגות… לא מסוגלת לצאת החוצה בחום הזה שאני סובלת ממנו כפליים כי אני שמנה… ממש ממש רע לי. אני לא יוצאת עם הילד שלי החוצה כי אני שמנה ולא מסוגלת להיות בחוץ דקה.. לא מסוגלת ללכת הרבה.. וקשה לי לעלות במדרגות איתו על הידיים…
בהנחה שאת רוצה לשנות את המצב הזה אספר שלצערי אין לי תרופה או כדור פלא אבל יש
לי כמה טיפים שעזרו לי להגיע למה שהגעתי היום (מינוס 42 ק”ג)
1.רישום יומן אכילה זה אחד מהכלים הכי נפלאים שהכרתי.בכל רישום אני רושמת לי מטרה קטנה לאותו יום
כמו למשל שתיית 12 כוסות מים.הגבלה של 5 סוכריות מותר רגילות או 2 על מקל.ביום המחרת ברישום אני גם רושמת לי חיזוקים חיוביים עם מה הצלחתי להתמודד.מוקירה את זה שעברתי יום בהצלחה.אם לא הצלחתי רושמת לי מסקנות כמו למשל אם אני יודעת שקניתי חבילת אנרג'י ואין לי את היכולת לאכול רק אחד אז אני מראש מעדיפה לקנות אחד בדראגסטור קרוב ולא חבילה שלמה.
2.הגעה באופן התמדתי לקבוצה בכל שבוע והקשבה לדברי המנחה.
3.הצבת מטרות קטנות וריאליות כמו למשל בשבוע הקרוב אעשה הכל כדי רדת 500 גרם.
4.אי הכנסת פיתויים הביתה.כן וגם לי יש ילדים.אז אם הם רוצים משהו שאני מראש יודעת שאפול עליו אני מבקשת מהם לשים במקום שאני לא אדע עליו.ומשהו לחשוב עליו אם אנחנו קונות משהו שמיועד לאורחים/לבעל/לבן זוג/לילדים/לדודה/לסבתא ואנחנו אוכלות את זה אז מה נשאר להם?…
5.אחד המשפטים שחקוקים לי במוח זה ששום גוש בצק לא יגרום לי להרגיש חרא עם עצמי(איה תודה:)..)
6.מרק חלי באופן קבוע במקרר.תרופת פלא לכל מצב שגעוני של רעב רגעי.
7.לאחרונה אני ואתר יוטיוב נהיינו חברים צמודים שימי לך קטע של סטאנדפיסט /שיר טוב
תאמיני לי שווה יותר מכל קרואסון.
8.תשתמשי בתובנות המדהימות שרשמת כמו “.ואני יודעת ובטוחה שיש לי את היכולת להצליח כי עשיתי את זה בעבר”.”אני יודעת שאפשר להנות מאוד מירקות ופירות מהאוכל שיש בתוכנית”
זרקי את כל השלילי לפח.
הכי חשוב שתדעי שזה אפשרי ואין אין על התחושה הזו בעולם.
מאמינה בך מה איתך?מאמינה בעצמך..??
ודרך אגב גם אני עשיתי את זה פעם שלישית אבל היום יודעת שזה לתמיד
וזה תהליך מדהים שעברתי עם עצמי בהמון דברים אחרים לאוו דווקא שקשורים לאוכל.
ב ה צל ח ה
מחכה לעדכון
אוסי

[אלמוני]

היי מתוקה..שמעי..אני נערה!! אני כל הזמן עשיתי חישובי של קלוריות שתמיד נגמרו ב1200 בזמן שבמציאות הם היו שלושת אלפים+ עצה שעוזרת המוןן!!!!(ירדדתי 16 קילו בשלושה חודשים בזוכת!) כל פעם שאת רוצה להישבר תסתלי על הבטן הענקית ותגידי לעצמך..זה לא שווה את זה!!זה פשוט לא שווה את זה!!חוצמיזה שאת תמיד יכולה להעזר מידי פעם בסוריות כרמל ללא סוכר מקווה שזה יעזור

[מאת]

תגובות