היי איילה,
הזכרת לי במילים שלך ילד קטן שנפל ושניה לפני שהתחיל לבכות אומרים לו “לא קרה כלום” 🙂 אז איילה יקירתי… באמת באמת שלא קרה כלום 🙂
בשביל לצמוח ולהתחשל צריך ליפול בדרך.. אם הכל היה ישר וחלק כל הדרך איפה היה בא לידי ביטוי הכוח שלנו? איפה היתה ההתמודדות האמיתית? ואיפה היה האתגר בכלל? 😉
שום דבר לא נהרס מנפילה ובטח שלא מנפילה חד פעמית, זו ההזדמנות שלך לקום ולא לגרור את הנפילה בדיוק מהנקודה השלילית שאת חושבת עליה… תהפכי את החשיבה השלילית הזו לחיובית וכמה שיותר מהר.
אמרת שאת מפחדת שזה יהרוס לך… תשתמשי בפחד ככלי צמיחה והתקדמות בתהליך, הפחד הוא החבר הכי טוב של האדם, קחי אותו ותגברי עליו, תוכיחי לעצמך קודם כל שהפחד בכלל לא קיים ושנית תדעי כמה את חזקה בזה שאת לא תתני לו מקום להשתלט לך על התהליך כי את זו שקובעת 🙂
מיכשולים הם אבן דרך להצלחה בתהליך.. לא קרה כלום, מחר בוקר חדש… למרות הכל ואחרי הכל הכי חשוב שלא תלקי את עצמך על מה שהיה… וחשוב מזה תלכי לישון עם חיוך גדול שימלא אותך באנרגיות ליום חדש וטוב שמתחיל מחר 🙂 🙂 🙂
מאמינה שמחר את על הרגליים וממשיכה בגדול :אוהב: