[אלמוני]

הי לכולם,
רוצה מאד לשתף אתכם חברים יקרים על הנפילה שקרתה לי אמש. כל כך תכננתי לי את המנה המותרת להיום, יום שישי, ומשום מה בלי כל הסבר הגיוני – אתמול בערב – לאחר ארוחת הערב – ידידי החם והמזמין -האוכל- זמזם לי בראש – ואני ממש מצטערת להודיע חברים – שנפלתי, כן אני חושבת שדחפתי לגופי איזה 800 קלוריות מיותרות, וכ”כ ס…ת……ם !!!! התעצבנתי על עצמי כ”כ . ארזתי לבן שלי שקית פירות יבשים לגן אתמול בערב, ושלא תבינו לא נכון, אין לי מלאים של פירות יבשים בבית, אין לי מי שאוכל את זה (מלבדי כמובן….) אז כך שארגנתי מהחנות כמויות מדודות – אבל עדיין, שרוטה שכמוני, בזמן האריזה לבן מצאתי את עצמי מנשנשת וככה חמקו להם למעמקי קיבתי: 3 תמרים, 3 שזיפים יבשים, 2 משמשים, ואיזה 3 צימוקים , אח”כ הראש הקרימינילי לא שבע ואמר : “טוב, זו מנה מותרת אבל בטח לא 600-700 קל' כי זה סה”כ היה חופן קטן, אז מותר לך להמשיך לשוקולד…” ואז חמקו להם שוב לפי במהירות שיא 1 וופל פסק זמן (250 קל') ועוד 3 אצבעות שוקולד קינדר (50 קל' האחד) – לפתע עצרתי (ומזל שכך…. כנראה שנגמרה הסוללה לשואב אבק או למג'ימיקס איך שתקראו לזה) ואמרתי לעצמי: “מה את לעזאזאל עושה ???? את נורמלית ???? את פשוט לא שפויה” ואז האויבים הכי גדולים שלנו חילחלו לנשמתי ומילאו את לבי – מכירים את יסורי המצפון ורגשי האשם ? הם כ”כ העציבו אותי וירדו עליי וכיסחו אותי ומוחי התמלא במשפטים בנוסח : “את מקרה אבוד, את איומה, הנה כבר הק”ג שהשלת עולים בחזרה וכו' וכו'…” והרגשתי כ”כ רע עם עצמי וגם בעצם עם הזלילה הכ”כ מיותרת הזו ללא כל תכנון, ללא כל הכנה – פשוט נחיתה על האוכל !!! כמובן שמיד הגדרתי לעצמי שהמנה המותרת שתיכננתי להיום, יום שישי, מבוטלת ודין הזלילה שהיתה הוא דין מנה מותרת ואפילו לדעתי דין 2 מנות מותרות. חזרתי לתכנית מיידית בלי ויתורים אבל עדיין צפים לי רגשות תסכול וכאב בלבי. אני ממש מנסה לגרשם כי אני יודעת שהם ממש מיותרים ולא חלק מהתכנית וזה בהחלט לא יקדם אותי ליעד שלי. אך לא כ”כ קל לי – כמובן שכבר מחלחלים לקרבי פחדים מהגולם המתכתי ביום ב'. אך מה שרציתי בעיקר לומר לכם, שיכול להיות שהייתי צריכה את הנפילה הזו באיזה שהוא מקום, אולי לנשמה אבל אני חושבת בעיקר ובעיקר כדי להבין ממש על בשרי כמה זה ממש לא שווה את זה !!! עדיף היה לי פי אלף לאכול את המנה המותרת שתכננתי לעצמי – כי גם הייתי בהרבה יותר נהנית ולא מרגישה שסתם נפלתי על משהו… אבל עדיין אני גם מבינה שאני אנושית ונפילות הן חלק מהתהליך שלנו ואם אני לא אבין ואפנים זאת דרכי לא תצלח ולא אצליח להשיג את מטרתי ולהגשים את חלומי – ואני אכן רוצה, יכולה ומסוגלת !!!
טוב, אז אחרי ששיתפי אותכם וגם קצת הלאיתי אתכם, חברי פורום יקר שלי, ולבי קצת התרוקן, אני מודה לכם שוב שאתם כאן ומאחלת לכולנו המשך סופ”ש שפוי, מוצלח ועם המון שמחה בלב,
ממני הילושי

[lee maman]

הי הילושי.
קראתי, וממש לא נבהלתי!
זה קורה ,זה הכי אנושי.

אבל.הכי חשוב-לקום ,להפסיק עם ההלקאה העצמית ולהפסיק לייסר את עצמך ב”למה כמה ואיך…”
נסיונות החיים הם אירועים שמעצבים אותנו והופכים אותנו לאנשים חזקים יותר ומודעים הרבה יותר לעצמנו.
אני בטוחה שלמדת והפנמת גם את.
מאחלת שבת מקסימה ומהנה ונטולת הלקאה עצמית!
מיכל ממן.

[מאת]

תגובות