כשאני נמצאת במצוקה נפשית אני פונה לנחמה באוכל.
היום רבתי קשות עם אחותי, ניסיתי לעזור ובסוף יצא שהיא כעסה עלי מאוד. הכאב והתסכול העיקו עליי קשות והרגשתי שאני חייבת לאכול(איך לא, במיוחד כשכל הדרמה מתחוללת בדיוק כשהתחלתי להכין ארוחת ערב) להמשיך להכין אוכל לא יכולתי כמובן, הרעב הלך וגבר וכך גם התיסכול והרגשתי שאוטוטו אני מתרסקת לחלוטין, אפילו לצאת מהבית לא יכולתי בגלל הבכי.
אני שמחה מאוד לספר לכם שלמרות כל סערת הרגשות שהייתי בה בין קינוח-אף אחד למשנהו החלטתי לנסות ולא ליפול.
בתור התחלה התקשרתי לחברה ושיתפתי אותה ואחר כך ניגשתי למטבח לקחתי 3 מלפפונים ואת כל העצבים הוצאתי תוך כדי כירסומם. אחרי שנרגעתי מעט חזרתי להכין ארוחת ערב והשקעתי כפליים בהחנה (כולל סלט ענק) ואז ישבתי בשקט רק אני וארוחת הערב שלי ולאט לאט אכלתי והתענגתי על כל ביס והרגשתי איך הדחף לשטויות משתחרר ממני.
חזרתי לשפיות, אחותי התקשרה להתנצל, ורק המלפפונים הפסידו…
.
.
