[אלמוני]

מי שעוקב אחרי “אילוף הזוללת” שלי בפייסבוק יכול לדלג 🙂 אבל הייתי חייב לספר גם למי שלא.

אתמול הייתי בארוחת ראש השנה מאוחר אצל חמותי.
זה אומר 6! מנות שיגרמו לכל אחד להתפוצץ.
במנה השניה התמלאתי. מהשלישית והלאה אמרתי לא תודה.
עשו לי פרצוף, אבל עמדתי על שלי.
את הקינוח השוקולדי שממש שמו לי ביד הנחתי על השולחן, לקחתי שתי כפיות והתרחקתי.
אין יותר הצלחה מזה.
אה, בעצם יש. מאוחר יותר בערב רצתי 14 ק”מ (שיא אישי חדש) ושרפתי 1600 קלוריות, שזה בערך פעמיים מה שאכלתי שם.

אח. הניצחונות הקטנים שבדרך.

[אלמוני]

חדש אני מאוד מזדהה איתך בנושא הזה.
בראש השנה אכלתי אצלו ארוחת צהריים עם המשפחה שלו ואכלתי ממש מעט (ובעיקר סלט חסה 😉 ) . ההורים שלו לא יודעים שאני בדיאטה ובטח חשבו שאני משוגעת (וזה הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותם). מיותר לציין שרצו שם שאלות שהביכו אותי ברמות מטורפות (כמו לדוגמא אם האוכל לא טעים לי, עניתי מה פתאום מאוד טעים אני פשוט אוכלת כמויות קטנות).

עכשיו התחלתי להבין את כל הבנות שרושמות תמיד הודעות של “אני אוכלת אצל חבר שלי ולא נעים לי מאמא שלו”. אכן משימה קשה, על סף הבלתי אפשרית.

מקווה שבפעם הבאה יהיה יותר טוב

:אוהב:

[מאת]

תגובות