[אלמוני]

אז זהו לאחר חודש בתפריט של 1200 קלוריות סה”כ ירדתי 3 ק”ג התייאשתי אני פתחתי את הבוקר עם שוקו חם שמאוד התגעגעתי ועם מאפה מלא שוקולד חזר לי החשק לחייך.
הימים האלה של השמירה על מה שנכנס לפה על התעמלות הליכה וכלום ציפתי ליותר ובפנים הייתי כל כך עצבנית מיואשת מאוכזבת עייפה בלי מצב רוח החלטתי שמספיק אז אני ישאר שמנמנה אבל שמחה מאשר במרדף אחרי כל קלוריה שנכנסה לפה די התעייפתי מזה באמת שכל כך התאמצתי ורציתי בזה רציתי לרדת אבל הרגשתי תקועה במקום . :עצוב:

[אלמוני]

אני לא מבינה אותך…? תקועה במקום??? הרי כתבת שירדת 3 ק”ג בחודש!!! שזה מעולה, הרבה מאיתנו היו שמחים לרדת ר-ק 3 ק”ג בחודש…. בייחוד אם אין לך הרבה ק”ג עודפים לרדת במשקל…. אני במשך שנה ירדתי 7 ק”ג, ר-ק 7!!!! ולא קל לי בכלל אני עולה ויורדת ושוב עולה אבל בתכל'ס אני כל הזמן עם יד על הדופק ובמגמת ירידה לולא הקבוצה והתכנית הייתי במשך שנה לא 7 ק”ג פחות, אלא אולי עוד 5 ק”ג יותר ממה שאני כעת ז”א 12 ק”ג יותר מעכשיו!!! אז בהחלט שווה ורצוי להתמיד ולהמשיך ולהיות במסגרת ובקבוצה. זו החלטה שלך ובחירה שלך…. הכל ביידים שלך!!!
באמת השוקו חם והקרואסון גרמו לך לחייך???? לכמה זמן??? 😉

[אלמוני]

על כל ירידה במשקל את צריכה לשמוח לא משנה כמה!
אבל 3 קילו זה באמת יפה מאוד לחודש! תמשיכי ואל תוותרי.
לא נורא הפינוק הקטן של השוקו והמאפה :שמח1: ..

[אלמוני]

כל כך מהר את מוותרת לעצמך?
מוותרת על עצמך????
השוקו והמאפה טעימים לאותה דקה בדיוק, ומה אחר כך? להתכנס שוב ברגשי אשם ותסכול?
אני בטוחה שלא זו הדרך שאת רוצה.
אין צורך במרדף, ספירת קלוריות והנהלת-חשבונות, התפריט מאוד מגוון, המווחים בין הארוחות אינן עולים על 3 שעות ואין סיבה לרעוב ולחפש “פיצוי”.
אל תתפשרי על “שמנמנה ושמחה” – את יכולה להיות רזה ולהרגיש מליון דולר.
צעד אחר צעד…

[מאת]

תגובות