לא קל לא לא לא קל אבל…
כששמים את אכילת המתוק הזה מול הרגשת האיכסה של אחריי
כששמים את זה מול התחושה הנהדרת של השליטה
כששמים את זה מול הכיפייות של להיות ללא עודף משקל
של לקנות בגדים בחנויות שלא נקראות קרייזי ליי/מתאים לי/או כל חנות אחרת למידות גדולות.
כששמים את זה מול הכיפייות בלצאת לאירוע ולהרגיש מדהים עם עצמך.
אז…
לא מכניסים את המתוק לבית גם אם בתואנה שאת לא חיה לבד.
ת'כלס אם קנית את זה בשביל הילדים בשביל הבעל בשביל האורחים
ואת אכלת אז מה השארת להם?
בכל פעם שאת רואה מתוק או שתבחרי לאכול ממנו ללא יסורי מצפון
או שתקחי אותו ותגידי לו שכרגע את בוחרת לא לאכוןל אותו או שתתרמי אותו
או שפשוט תשליכי אותו דרך החלון.
שמרי על מרווח של שלוש שעות בין ארוחה לארוחה.שתי מים עם תרכיז יכין מנגו/תות בננה
שימי לך מטרות קטנות אליהן את רוצה להגיע.כתבי לך מ1-10 כמה את רוצה להגיע אליהן.
הפכי את המילה קושי לאתגר זה הופך את העניין לקצת יותר קל.
העזרי בחברה טובה וספרי לה דקה לפני שאת הולכת לאכול את המתוק מה את מתכננת לאכול ולמה.
שימי לב באיזה מצב רגשי את נמצאת כשאת בוחרת במתוק.
בשירה של שרית חדד”פרחה במרצדס” שאת מילותיו כתב עברי לידר
נאמר גם מתוקים הם סוג של נחמה…
נכון אבל נחמה רגעית שהופכת אותך למתוסכלת.
נסי למצוא את הנחמה במקום אחר.מקום שלא יגרום לך לצער כפול ומכופל.
תמשיכי לשתף אותנו
אנחנו כאן עבורך ובשבילך
והכי מבינות לליבך
בהצלחה
.
.
