- This topic has תגובה 1, 5 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 6 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
10/08/2014 בשעה 14:06 #138063
אלמונילא פעילשלום בנות
רוצה לחלוק איתכן את תחושותיי. אני כחודשיים התוכנית ללא קבוצה. ירדתי 2 וחצי קילו וממשיכה לרדת מאוד לאט – אין לי הרבה עודף, 65 קג על 176. אני הייתי רוצה לרדת עוד קילו או שניים ולשמור. עושה 4 פעמים בשבוע אימונים קשים – ספינינג, אימוני כוח, ריצה 10 ק''מ. וזה לא קל לי – אני אמא לשניים, עובדת במשרה בכירה… אני מרגישה שהמחשבות על האוכל משתלטות עלי ברוב שעות היום. אני הולכת לישון עם תכנונים בראש, עכשיו לפני נסיעה לבית מלון – בחרדות איך אסתדר שם מבחינת האוכל, ברוב הארוחות המשפחתיות הולכת הצידה, כדי לא להתפתות. רוב העיסוק שלי כל היום הוא מה אוכלים, איך מחליפים, מתי מתאמנים וכו'. אין ספונטאניות ביציאות, אני אפילו נמנעת מלצאת עם חברות, כי אני חוששת שיתחילו לשכנע אותי לטעום דברים. בעבודה יש לי מזל שאני המנהלת, אז מכינים לי את הכל בנפרד וגם אני לא מפסיקה לבדוק ולהעיר כמו איזו מפונקת, למדוד פשטידות עם סרגל ואורז עם כוסות. אנשים התחילו לחשוב שאני מטורפת ולפעמים אני מתחילה לחשוב שהם צודקים… האם אתן גם לעיתים חשות ככה? אשמח מאוד לשמוע ולקבל קצת תמיכה וטיפים לאיזון בין התוכנית לחיים גשמיים…12/04/2019 בשעה 12:57 #138064אלמונילא פעילהוצאת לי את המילים מהפה :מאושר:
12/04/2019 בשעה 12:58 #138065אלמונילא פעילאבל מבינה על בשרי שברגע שאני מפסיקה לדברייך “למדוד פשטידות בסרגל ואורז עם כוסות” אני עולה במשקל. כי זה מתחיל בחוסר דיוק עם האורז, ונגמר ב”אוי בא לי גלידה”/”בא לי עוד כף אורז” ועוד אינסוף דוגמאות.
ואם כבר לא דייקתי עם האורז, אז מגיע לי כי אם כבר אז איזה נזק כבר יכול להיות.
עם הזמן גם את תמצאי את הגבול שבין החוסר שפיות לשפיות. אצל כל אחד מאיתנו יש תקופות כאלה וצריך לדעת למצוא את האיזון.
12/04/2019 בשעה 12:58 #138066אלמונילא פעיליקירה את נשמעת אישה מדהימה עם כוח רצון עז ותעצומות נפש, כל תהליך צריך את הזמן והסבלנות, את בהחלט בדרך המלך, לדעתי כדאי לך להצטרף לקבוצה בה תוכלי להשתלב ולקבל מעבר לחיזוקים גם טיפים ותמיכה לאיזון בין התוכנית לחיים גשמיים, שכן זו דרך ללא סוף וכדי להתמיד בה צריך בהחלט לשמור על איזון. בקבוצה עצמה תגלי שאת לא לבד, יש הרבה אנשים שמתמודדים יום יום דקה דקה עם קשיים אלו ואחרים. גם אני לפעמים חשה “מטורפת” בהקשר לאוכל, אבל הקבוצה מחזירה אותי לדרך הנכונה, בהצלחה לך.
12/04/2019 בשעה 12:58 #138067אלמונילא פעילמעדיפה לוותר על בילוי במסעדה מאשר לקחת סיכון של נפילה או להתבאס ממנה לא מוצלחת… מה שכן עובד אצלי זה סושי! בימים שאני רוצה לצאת למסעדה ואני מצליחה לשכנע את כולם ללכת למסעדת סושי :מאושר: אני מחליפה בין ארוחת צהריים לארוחת ערב ואוכלת מלא סושי (כי אפשר לאכול יותר סושי בארוחת צהריים – 2 רולים לעומת אחד!). הכל לפי התכנית כמובן ולא כמותרת… בנוסף למרק או לירקות מוחמצים וזה ממש כיף (חוצמזה אני חולה על סושי!).
לגבי נסיעה לבית מלון – היינו באילת לא מזמן והייתי משוכנעת שאי אפשר להנות בחופשה בזמן דיאטה במיוחד שארוחת בוקר וארוחת ערב כלולים במלון והאוכל מדהההההההההים ברמות שאף פעם לא ראיתי!!! אבל טעיתי! נהנתי בטירוף ודווקא גיליתי שהרבה יותר קל לשמור בבית מלון מאשר בבית – מכינים בשבילך את האוכל ואת רק צריכה לדעת לבחור נכון! אין פיתויים בין הארוחות ויש המון דברים שמתאימים לתכנית!
רק צריך לא להתבאס שאי אפשר לאכול מנה כפולה או את הקינוחים או את הלזניה עם הגבינות המטריפות שמגישים לארוחת בוקר (כן!), ופשוט לאכול מה שבתפריט שלך ותתפלאי שגם זה טעים! מומלץ להוסיף הרבה נפח עם ירקות מבושלים וטריים, לשתות הרבה מים ואפילו משקאות דיאט למרות שאני לא בעד אבל בחופשות זה ממלא וזה גם סוג של פינוק…בקיצר קצת חפרתי, אבל העיסוק היומיומי והבלתי פוסק הוא חלק מההתרגלות לתכנית, מתישהו זה יהפוך לטבע שני שלך וקצת פחות תחשבי על זה… אבל תמיד תמיד תמיד תצטרכי לתכנן! ותכנון דורש מחשבה והתעסקות תמידית ומזה אי אפשר להתחמק. אני מסתכלת על זה כתחביב ומבחינתי זה חלק מניהול הזמן שלי כמו להתקלח או להכין שיעורי בית או להאכיל את הילדים (כל אחד לפי הסטטוס שלו).
-
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
