אני כבר בשמירה ובגלל סיבות שונות ומשונות ובעיקר תירוצים טיפשיים התחלתי לשחרר קצת את הרסן בחודשים האחרונים. המשכתי להגיד לעצמי שהכל שטויות ואני מכירה ו”אוכלת” את התוכנית כבר בע”פ ואין לי ספק בכלל שאני יכולה להמשיך ולהצליח גם בלי להגיע לקבוצה. אכלתי הרבה שטויות ובעיקר לא מסודר כי הרי אני כבר בשמירה אז אני יכולה קצת לשחרר. בגלל שהרגשתי לא טוב עם האכילה הזאת זה גרם לי להרגיש לא טוב מבחינה נפשית. התבאסתי לקום בבוקר להתלבש כי הרגשתי ממש מאוכזבת מעצמי ולמרות הכל לא הצלחתי לגרור את עצמי לקבוצה רק בגלל הבושה שאני אראה שעליתי. כל שבוע הבטחתי לעצמי שהשבוע אני חוזרת לעצמי וכל שבוע נפלתי מחדש וויתרתי על הקבוצה כי לא רציתי לבוא בהרגשה מובסת. השבוע כבר לא ויתרתי וחזרתי למרות הידיעה שעליתי, כי רציתי לשים לזה סוף. סוף להרגשה הנוראית הזאת, סוף לחוסר שליטה, סוף למעגל השלילי שהכנסתי את עצמי אליו. אחרי שהלכתי וקיבלתי את הכוחות מהקבוצה ובעיקר מהמדריכה ה-מ-ד-ה-י-מ-ה שלי, הבנתי שחזרתי הביתה. הבנתי שהתירוצים האלו לעצמי והבושה הטיפשית הזאת לא עוזרים לאף אחד. תלכי, תתמודדי עם הגולם הטיפשי הזה ותחזרי לתהליך בכייף ובכוחות מחודשים, אי אפשר להחליף את הרגשת האושר של השליטה בשום דבר אחר, מבטיחה!!!
אז יאללה, לכי, תאספי את עצמך, תתמודדי עם המספר שמנהל אותך ותמשיכי הלאה. עדכני אותנו איך היה ואין לי ספק בכלל שתצליחי. אני מאמינה בך, ואת?!?!
.
.
