אחר הצהריים טובים לכם.. 🙂
רציתי לשתף אתכם במשהו שקרה לי השבוע שהייתי במילואים.
אז ככה, אני בסדיר הייתי מפעילת האמר, רוב התפקיד בנוי על נהיגה בשטח, ותרגילים עם מילואימניקים שובינסטים :).
בכל אופן, לענייננו, היינו בתרגיל ובשלב מסויים הייתה ירידה מאוד מסוכנת באחת הדיונות, וכמובן שאחת החברות התחפרה עם ההאמר ונתקעה חחח.
עקפנו את הדיונה שאר ההאמרים וישר זינקתי מההאמר שלי לחלץ את ההאמר ששקוע עד סוף הגלגלים בבוץ.
כמובן שהמילואימנקים גיחחו להם בצד שאין מצב שאישה יכולה לחלץ כזאת מפלצת מהבוץ( צוחק מי שצוחק אחרון :).
אחרי בערך נסיונות של רבע שעה התחלתי להתייאש, וכמובן ש”הפידבקים מהמילואימניקים לא תרמו”.
ואיך זה מתקשר לי לתוכנית, ובכלל על הגישה החדשה שקיבלתי במתנה?!
גל של לפני שנה לא הייתה בכלל מנסה או מעיזה לחלץ את ההאמר, גל של לפני שנה הייתה מקשיבה לאותו מילואימניק שובינסיט ואומרת לעצמה: “אין מצב שתצליחי”.
כמובן שבסופו של דבר הראיתי לאותו מילואימניק “מאיפה משתין הדג” במילים עדינות וחילצתי את ההאמר מהבוץ!!
מה שהראה לי בסופו של דבר, כמו שאיה תמיד אומרת בקבוצה: “את יכולה, את מסוגלת, את תצליחי”!
אם רוצים, הכל קטן עלינו, ואת זה אני חווה היום, כל יום מחדש!
אני יכולה, אני מסוגלת, אני יצליח!!
שיהיה לכולכם שבוע נפלא!!
.
.
