היי איה , זוכרת שאמרתי לך שאני אצל סבתא שלי והפיתויים רבים ? …
הייתי כל כך בטוחה בעצמי ובזה שהשבת עוברת לי בלי שום פיקשוש אבל מה לעשות שאני בן אדם ..וכשכל הדודים והדודות מתקבצים יחד סביב שולחן מלא ב”אויבים” ורק את לא אוכלת אז …. הפה מתחיל “לעבוד” , כולם אומרים לי לאכול ושאני לא כזאת שמנה אבל מה שרואים זה לא מה שמרגישים , לא אכפת לי מה אחרים אומרים , אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי.
אני מאוכזבת מעצמי , אבל מחר שבוע חדש והזדמנות חדשה להשיג את המטרה ושאלה לי אלייך .
נכון שהתוכנית היא לא רק דיאטה אלא אורח חיים אז השאלה שלי האם באמת אפשר לחיות ככה כל הזמן שאנו סופרים כל קלוריה שנכנסת לפה ?
שכל החיים לא נוכל להנות כמו כולם וכל הזמן נחשוב מה אסור ומה מותר לנו ונאלץ לוותר על מאכלים אהובים .. ? איך אפשר להפוך את התוכנית לאורח חיים ?