משתתפים שעבורם זהו ראש השנה השני (לפחות) בחלי ממן הופתעו בשבוע שעבר לקבל מכתב הממוען אליהם…. והשולח: הם עצמם!
בשנה שעברה ביקשנו מכם להעלות על הכתב את ציפיותיכם (מעצמכם) לשנה הקרובה.
מה אתם מאחלים לעצמכם, למה אתם מייחלים ומצפים, וכן… גם חלומות שנראו כפנטזיה או “מדע בדיוני”.
יום רדף יום והופ חלפה לה שנה….
המכתב שנשכח חוזר אלינו לתיבת הדואר חי נושם ומוחשי, אין אחת (ואחד) שלא עברה בה המחשבה “מעניין מה כתבתי”, מה התממש, מה התפקשש…
לא באמת זכרנו הכל, הרי ידוע שהבטחות שניתנו בימי סערה נשכחות בימים שלווים…
והמכתב, זהו הרי סוג של התחייבות, לפחות כלפי עצמנו.
קורעים את המעטפה
קוראים את התכולה
בין השורות מתגלים יעדים שיכולנו להם והשגנו את המטרה, שאיפות שהתממשו, חלומות שהפכו מציאות.
ויש גם שלא …. הזדמנות שהוחמצה, ויתורים שעשינו לעצמנו, הנחות שהופכות לאנחות.
פה ושם נראתה גם הדמעה בזוית העין – תחושת האושר העילאית שהנה התחייבתי והצלחתי!!!
ייחלתי ומימשתי!!!
לשנה הבאה עלינו לטובה מאחלת לכם שנת הגשמת חלומות, עשייה מבורכת, וים אהבה ובריאות.
גם במהלך החג אתם מוזמנים לשתף אותנו בפורום הכללי, לספר איך צלחתם את ארוחת החג (והימים שאחרי), הפורום הוא תחליף מעולה ומפרה ברעיונות :שמח1:
שנה מדהימה אימפריה : :אוהב:
.
.
