איף….
עבר עלי חודש מאוד לא קל, הבעל עבד המון שעות נוספות, הייתי לבד עם הילדים, שבועיים לא הייתי אצל חלי. ואני, שתמיד מסודרת ומאורגנת, יודעת מה אני אוכלת יומיים מראש, יוצאת מסודרת מהבית- איבדתי את הדרך.
הכל התבלבל לי ושבוע שאני כבר לא בתוכנית. ההרגשה הכי מחורבנת בעולם.
מה אני אגיד לכם, חשבתי ששמירה זה פיקניק אבל זה לא.
הכנתי מחר גיבוי של בייביסיטר כדי לבוא לקבוצה. למרות שנראה לי שתהיה עליה יפה ומכובדת אני מגיעה בכל זאת. פשוט אני חושבת שיהיה לי יותר קל קודם לשתף אתכם, להתגבר על הפחד ופיק הברכיים ולהגיע מחר עם כוחות (שאתם תתנו לי) אחרת אני מפחדת ליפול יותר חזק.
הכי חשוב, בתור אחת שקשה לה להודות שהיא פישלה- אנימודה שאני אנושית. העיקר שאדע איך לקום.
יאללה, אני אלך לנשנש גזר. גם חינם וגם יישפר לי את הראייה. מה רע??
יפית.
.
.
