כל הזמן אומרים לכם “איך את לא מצליחה לסגור את הפה?” “אם תרדי עוד 5-6 ק”ג את תהיי עד יותר יפה, יש לך המון פוטנציאל…”
ובקבוצה המנחה אומרת: “תדמייני את עצמך רזה, עם השמלה שאת מאוד רוצה”, איך לעזאזל אפשר לדמיין את עצמך רזה אם אתה לא זוכר שהיית שם פעם? אני תמיד זוכרת את עצמי מאוד שמנה, (למרות שבעצם מסתבר שלא הייתי כ”כ שמנה…) אני מנסה לראות מעבר לשומנים וזה מפחיד אותי, זה גורם לי להרוס לעצמי את התהליך כל פעם מחדש. אני לא מצליחה לעבור את המחסום של המשקל, אני מפחדת להתמודד עם האני החדשה, אני לא מצליחה להביא את עצמי למצב שב היא תהיה קיימת, הפחד משתק את קול ההיגיון ומוביל אותי היישר למקרר או לארון לחפש משהו מתוק או משהו מלוח או סתם משהו להעלים את הקושי, אני מנסה להשתמש “במאזניים” אבל מהר מאוד מחזירה אותם לכיס ומתעלמת מהם. אני מרימה את הכפפה ומודה קבל עם ועדה “קשה לי” :מבולבל: :עצוב: :עצוב: :עצוב:
.
.
