את הדשן שמעשיר את אדמתינו,
את האמא אווזה שבעקבותיה אנחנו הולכים,
את התמרור שאומר לנו לעצור להסיק ולסדר מחשבותינו,
וגם התמרור שמורה לנו להמשיך הלאה, וראש להרים,
את החוקר ששואל את השאלות הקשות,
והיועץ שעוזר למצוא את התשובות.
תודה באמת על הכל.
אני אתגעגע אלייך המון, נתת לי מעצמך כמו שאף אחד לא נתן לי מנטלית בחיים. ואמנם אני מסיימת את שלושת החודשים איתך במצב מאופס, אבל מרגישה שקיבלתי המון ושמה שקיבלתי הרבה יותר חשוב ממשקל כי הוא ישאר שלי ואיתי לכל החיים.
ואל תתפלאי אם אופיע פתאום בקבוצה במנצסטר אם אתגעגע יותר מדי….
שיהיה לך בהצלחה ובכיף
זו חוויה של פעם בחיים, וחיים רק פעם אחת.
עם כל הכאב שבפרידה אני מפרגנת לך ובונה על זה שנתראה עוד שנתיים וחצי רזות וחטובות ומאושרות מתמיד.
שמרי על קשר אם יתאפשר לך, או לפחות תמסרי דש דרך רונית.
תודה על הכל,
נועה.