[אלמוני]

אני שנה וחצי בתוכנית, ירדתי 10 קילו.
נותרו לי אני מאמינה עוד 10 ואני פשוט ל-א מצליחה.
פשוט לא!
השבוע הכל היה מצוין, עד ארוחת החג.. עברתי גם אותה. ואז הגיעו הקינוחים.
אז אכלתי אפשר להגיד 2 מנות מותרות+ השבוע הזה והנה עוד שבוע נשרף…
כבר חבר שלי אומר לי שמזמן הייתי צריכה להיות בשמירה ושאני כל הזמן נשברת והוא לא מבין בכלל מה אני עושה שם. אז אולי אני צריכה לעשות דיאטת כסאח ולסיים עם זה אחת או לתמיד.
במשך כל השנה וחצי הזאת אני עולה חצי קילו יורדת קילו עולה 200 יורדת 100.
זה אמנם מצטבר ל10 קילו נאים ביותר אבל כל מי ששואלת אותי בכמה זמן אני פשוט מתביישת לספר.
ואני מרגישה כשלון שבוע אחרי שבוע כשאני לא מצליחה לעמוד בזה.
וחוץ מזה זהו מלפני שנה וחצי ועד סוף ימיי אני אמדוד כפות גבינה וכוסות פסטה? האם זה בכלל שפוי להיות ככה כל החיים? אולי אני צריכה דרך אחרת?
מה יגרום לי להמשיך לרדת?
אני פשוט מרגישה כשלון וכרגע גם ממש מפוצצת מהאוכל שפשוט בא לי להקיא.
איך אני תמיד הורסת לעצמי שורה של ימים מדוגמים
:עצוב: :עצוב: :עצוב: :עצוב: :עצוב: :עצוב:

[אלמוני]

*

[אלמוני]

תקחי הכל בכייף תמשיכי אלה על תתאכזבי יש לך ביד כבר עשר זה ירד בהצלחה :שמח1:

[אלמוני]

בכל תהליך יש ירידות ויש עליות במיוחד בתהליך של דיאטה ושינוי אורח חיים
לפי דעתי את לא רוצה מספיק את זה וחבל
תנצלי את ההזדמנות הזאת שאת אצל חלי עם קבוצה וקחי את עצמך בידיים תני פוש תשלבי ספורט כמה שאת יכולה!
ירדת 10 קילו אז מה זה עוד 10? קטן עלייך..
לפני כל ביס שאת לא צריכה תחשבי מה יותר חשוב ההנאה של השנייה? או הנאה לכל החיים

[אלמוני]

למה לך להיות מיואשת ועצובה?לא חסרות צרות בחיים?
או שאולי את כל כך צעירה ולא מבינה בכלל מהן צרות אמיתיות וטוב שכך ואמן שימשיך לך כך
עד עולם.
אין שום סיבה להיות מיואשת ועצובה בגלל עודף משקל.
זה בידיים שלך לגרום לזה להשתנות.
מי שיגרום לך לרדת ולא מה זו את!
אין לך מה להתבייש.ירידה איטית.הפנמת התהליך זו הדרך להגיע לשמירה
ולשמור על ההישג.האמיני לי אני מדברת מניסיון.
קבלי החלטה לשנה החדשה.שימי לך מטרות קטנות וריאליות והתקדמי לעברן.
לפעמים כשמשהו לא הולך לבד אפשר לצרף לו עזרה.
חפשי בתוכך ומסביבך ותבדקי איזו עזרה את רוצה לתת לעצמך מתנה לשנה החדשה.
כישלון זו המילה האחרונה שהייתי משתמשת בה.
אגב המצליחים הגדולים הינם אלו שנכשלו פעם אחר פעם.
אבל הם בניגוד לתפיסה הלא נכונה לא הרימו ידיים וניסו שוב ושוב
קראי על אדיסון ממציא נורת החשמל כמה פעמים הוא ניסה עד שהצליח
לייצר לך את מנורת החשמל שדולקת עכשיו בביתך.
כל עוד את מנסה שוב ושוב זה לא כישלון.פשוט נסי לעשות את הדרך קצת אחרת.
בהצלחה 🙂 🙂
ומאחלת לך שתדעי ללמד את החברים הקרובים שלך לתמוך בך ולתת לך את הכתף
נזיפות ואי פירגון זה לא מה שאת צריכה לעצמך בתהליך הזה!!

[אלמוני]

אני רק התחלתי, אבל יש לי בדיוק את אותם הפחדים והחששות שאת מתארת כאן..
שזה לא הגיוני לחיות ככה כל החיים ושאני אולי באמת לא אצליח לרדת..
ואני לא יודעת לגבייך אבל אני יודעת לגבי שכנראה כל החיים תהיה לי את הבעיה הזאת של המשקל,
ולצערי כן כנראה גם אני כל החיים אצטרך לחיות על מנות קצובות בשעות מסויימות.
הכי חשוב שגם עם הנפילות האלו לא תתייאשי, ושזה רק ייתן לך מוטיבציה להמשיך! אני גם חושבת
שכל הודעה שתקראי כאן תתן לך עוד מוטיבציה, אז אולי כדאי שתבקרי פה הרבה 🙂
אני ממש מקווה שתצליחי ולא תישברי, ורק שתדעי שיש כאן בנות אחרות כמוני שנמצאות בדיוק באותו המצב שלך!

[אלמוני]

אני מאוד יכולה להבין אותך.

לכולנו יש רגעים של יאוש וזה בסדר וזה מותר, וזה הגיוני ואנושי שזה יקרה.
אבל- את צריכה להבין שהיאוש לא רק שמחזיק אותך באותו מקום, אלא גם מושך אותך חזק אחורה.
אז תחליטי כמה זמן את רוצה להיות מיואשת, ומתי את מפסיקה להיות מיואשת ונאבקת בייאוש ומראה לו שאת חזקה ממנו.

מה יגרום לך להמשיך לרדת?? רק הכוח רצון שלך.
האם כל חייך תצטרכי למדוד כפות וכוסות? אולי. אני הגעתי למסקנה לגבי עצמי שיש לי בעיה עם אוכל. תמיד הייתה, ותמיד תהיה. זה הדרך שלי להתמודד איתה. שלא תחשבי שאני לא מרשה לעצמי לאכול מחוץ למסגרת (אני מרשה והרבה), אבל על כל יום שאני חוטאת בו, אני “משלמת” בשלושה ימים שאני יודעת שאני צריכה להיות ישרה כמו סרגל עם הכפות והכוסות כדי לכפר על זה שביום אחר לא מדדתי.

מאחלת לך שתיפטרי מהיאוש במהרה.
ושהחיוך יחזור לפרצופים.

[אלמוני]

רק שתדעי שגם אני כמעט שנתיים בתוכנית וירדתי “רק” כמעט 15 קילו.. זה באמת לא משתווה לבנות אחרות שהיו איתי , התחילו איתי וירדו כפול ממני באותה תקופת זמן..אז נכון תמיד אמרתי לכולם שלי יש “נסיבות מקילות” (הגיל, עובדת משמרות ועוד- לא חסר) אבל זה באמת לא מעניינו של אף אחד.
אני שמחה מאוד עם מה שיש לי והצלחתי להגיע אליו כי מי כמוני(וכמו כל אחת פה) יודעת כמה זה קשה גם בלי כל “החברים והחברות” הטובות מסביב. אז עזבי אותך משטויות, תרימי ראש תהני ממה שכבר השגת ותמשיכי בדרך שלך שאת יודעת שהיא נכונה וטובה לך לכל החיים- זה לא זבנג וגמרנו!!! וכן לכל ימי חיי אני אצטרך למדוד ולשמור כי אם אני לא אעשה את זה אני אחזור למה שהיה קודם – מתוסכלת ועצובה ,חסרת מוטיבציה לעשות משהו עם עצמי ולהגיע לממדים שאני לא רוצה להיות בהם.. מה עדיף???

לחזור אחורה תמיד אפשר ואפילו בלי בעיה, החוכמה היא להתעלות על כל הקושי ולהמשיך בדרך שלנו :מאושר: :מאושר:

בהצלחה בשנה טובה יותר 🙂 🙂

[אלמוני]

שנה חדשה עכשיו – חייכי.
קבלי החלטה אמיצה שמעכשיו את מקפידה יותר, צועדת יותר משקיעה בעצמך.
מבינה את התסכול של כמה זמן לעומת כמה ירדת. גם אני כמוך לא יורדת בקצב היסטרי, אבל למדתי להשלים עם זה. אין מה לעשות.
ולצערנו הרב-כן, תמיד יהיה צריך למדוד ולשמור על הכמויות אם לא נרצה שוב להשמין. זו מלחמה יומיומית לכל החיים :שמח1:
מאחלת לך המון בהצלחה יקירתי. :אוהב:

[אלמוני]

וואו, אני קוראת את מה שכתבת ומזדהה
לפעמים נראה לי שאני פשוט חסרת תקנה מרגישה שכולן אלופות מסביבי ורק אני לא מצליחה וכבר די בא לך לעבור את זה וזה כמו שכתבת יורדת 200 עולה 300 יורדת חצי עולה 200 וקשה לי, פשוט קשה לי להסתכל על הכוס המלאה כל דבר קטן צורם שאומרים למישהי אחרת לידי וואו כמה רזית אני מרגישה צביטה בלב עוד חודשיים אני אסגור שנה בתוכנית ואני פחות 15, וזה אומר שנשאר לי עוד 25.
ואני שותה מים ואני עושה ספורט ויש לי מאמן אישי אבל זה פשוט האוכל…
אבל לא מתכוונת לוותר התחילה שנה חדשה ועד חודש נובמבר אני מתכוונת לסגור 21 קג 🙂
בהצלחההה לנוו

[מאת]

תגובות