🙂
את צריכה לפרגן לעצמך קודם כל על מה שהצלחת להשיג. אני בטוחה שזה לא היה קל. וקורה שיש ירידות מתח וצריך לקבל אותן. אבל צריך לעשות את זה מבחירה, ולא כמשהו שמשתלט עלייך ומעיף אותך למקומות לא רצויים.
תהיי חכמה – הרי הצלחת תקופה כל כך ארוכה. תנסי להבין מה עומד מאחורי זה? והאם זה מספיק שווה כדי לבטל את ההישגים שלך? אני בטוחה שלא.
אני חושבת שהדרך הכי טובה, היא לעשות את מה שאת כבר מכירה – להכין לך אוכל לימים הבאים שיהיה מדוד ומדוייק. תדעי בדיוק מה לקחת למתי וככה לא תיקלעי למצבים כאלה, כי את יודעת שעוד כמה שעות את צריכה לאכול וזה גם כנראה יעזור לך להתגבר על פיתויים.
מעבר לזה, אולי שווה לך לעבור קבוצה אם את מרגישה שהמנחה לא תומכת בך, אם יש כזאת באיזור. אורנה מהפורום תמיד שמחה לעודד אם תתקשרי אל המוקד.
בכל מקרה, לא הכל אבוד. את יכולה לקום על הרגליים ולחזור לתלם. אל ייאוש! את חזקה אם הצלחת להגיע עד כאן. אז אין סיבה שלא תצליחי לחזור למסלול ולעצמך 🙂
.
.
