אצלי בכלל, יש ארוחות שביניהם אני מורעבת ובקושי שורדת, ויש זמנים שהולך קל.
אם אני בבית אז יש ירקות, יש מרק חינמי סמיך שאני דואגת להכין לי כל תחילת שבוע.
אבל בעבודה: אני מכינה לי תה עם שקיק ממתיק וזה מרגיע. יש לי בתיק כל הזמן מסטיקים וסוכריות ללא סוכר ואני נעזרת בהם עד שאני מגיעה הביתה.
אבל בשביל זה אנחנו כאן, ובקבוצה, מקבלים חיזוקים ומתאמצים לא ליפול!
לפני 2 דקות כמעט לקחתי קובית שוקולד. בסך הכל מה זה? 25 קלוריות. (מריר פשוט) ובכל זאת: דמיינתי לעצמי שאני אוכלת, וזה נגמר. ומה נשאר לי? טעם האכזבה והמצפון.
אז דחפתי בשתי ידיים את היצר הרע, ובאתי לכאן לקבל חיזוקים במקום השוקולד… :שמח1:
.
.
