[אלמוני]

הי שלי,

תמיד תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך,לתמוך,לעודד,לחזק ואפילו סתם בשביל הכיף…
הפורום המדהים הזה נועד בשבילנו בשביל כגל משתתפי חלי ממן כי כולנו שייכים למשפחה אחת-משפחת חלי ממן!

אני יכולה להזדהות איתך כלכך ורוצה לשתף אותך…כשאני התחלתי את התהליך אפחד לא האמין בי לא המשפחה(חוץ מדודה אחת שבזכותה הגעתי לתוכנית כל המשפחה לא האמינה שאנימסוגלת להצליח) ובטח שלא החברים הקרובים כולם היו בטוחים שניתוח קיצור קיבה זה הפתרון בשבילי…חברות שלי אפילו היו זורקות לי משפטים כמו “את בטוחה שירדת”? “את אוכלת יותר מידי”, “לא רואים עלייך”, “אל תזרקי תבגדים,חבל!!” ואני יכולה להגיד לך שהייתי נפגעת כלכך אבל לא הייתי מסוגלת להגיד להם מילה על כך…אבל כל החוסר זלזול הזה גרם לי לרצות להוכיח להם עוד יותר עד כמה אני מסוגלת ועד כמה אני יכולה..

אחד הדברים המדהימים שרכשתי בזכות התוכנית זה להאמין בעצמי,להאמין ביכולות שלי ולדעת שאני מסוגלת לכל דבר… התוכנית לא רק עוזרת לך לשנות את האני החיצוני שלך אלא משנה לך באופן בלתי רגיל את האני הפנימי שלך,זה שינוי חשיבה וקבלה עצמית…

עצה שלי יפתי אל תתני למה שהם אומרים לך להשפיע עלייך,להפך תקחי את זה ותתני לזה רק לחזק אותך זה לא שווה שתישברי בגללם, אל תחשבי על העלבון ועל כמה רע לך תחשבי עד כמה את הולכת לשנות את זה,עד כמה את מסוגלת!! אני מאוד מאמינה בכך שמחשבה יוצרת מציאות וברגע שתחשבי חיובי יהיה חיובי,ברגע שתבחרי להצליח את תצליחי הכל תלוי בנו..

תתרכזי בתהליך ובמטרות שלך אל תתני לאפחד לפגוע בך! גם אם זורקים הערה פוגעת או מילה לא במקום תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשניה! הם לא שווים שתישברי בגללם..
תראי תמטרה שלך בעיינים ותרוצי לעברה…

ויפתי, גם אם נפלת לא קרה שומדבר זה קורה לכולם אנחנו אנושיים ויש נפילות,אני מכירה את התחושבה של אחרי הביס הראשון רוצים לאכול גם תמקרר עצמו אם זה היה אפשרי אבל אחרי הביס הראשון תחשבי על מה יותר טעים לך? לאכול את כל הבית? או לבחור להצליח ולרדת במשקל..באותו רגע אני יודעת שמאוד קשה לחשוב על זה ומעניין אותי רק הטעם של עוד אבל הכל עניין של תירגול וזמן אני בטוחה שאת עוד תצחקי על זה ותצליחי לשלוט בדחפים הכל עניין של חשיבה,תמיד תחשבי על המטרה ועל התוצאותשאת רוצה להשיג אני בטוחה שזה יעזור לך לחשוב פעמיים לפני הביס הבא…

אני שמחה לשמוע שאת לוקחת אחריות ומתמודדת לא הרבה מסוגלים וזה באמת כבר הישג שאת מתמודדת עם המעשים ומקבת את התוצאות,אנחנו לומדים מהטעויות שלנו יפתי לפעמיים צריך לקחת צעד אחורה קדימה להתקדם הלאה…

אז זהו נגמרו לך הצעדים לאחור עכשיו רק צעדים קדימה!! תסתכלי למטרה בעיינים ותכבשי אותה ותאמיני שאת מסוגלת ואת תצליחי כי הכל מתחיל ונגמר בראש ואני ישתף אותך גם כשהיום צצות לי מחשבות שמנות בראש אני אומרת לעצמי טוב אמילי הראש השמן עובד שעות נוספות הולכת למקרר מוציאה לי גזר או מלפפון או ג'לי מרמולייט מתוק שתמיד יש לי אוכלת ואומרת לעצמי הכל אותו טעם!! אני מקבלת את הראש השמן ובוחרת לשלוט בו..

אז עכשיו את יוצאת לשבוע של בחירות,שליטה והצלחה!!

תתכנני,תארגני,תסדרי ותבחרי להצליח!!

שבוע מוצלח ומדהים שיהיה ותמשיכי לעדכן אותנו :אוהב:

[אלמוני]

שלי יקרה,
טוב עשית ששיתפת אותנו בתחושותייך! 🙂
אם לחברים שלך את עושה חשבון…אצלנו אומרים ומספרים הכל!
ידעת ש”ברחת”לאוכל ולא הופתעת מהתוצאות…אך יחד עם זאת את לוקחת אחראיות!מודעת לבעיה משתפת ומבקשת עזרה!!!את נלחמת ומנסה למנוע מפולת…זה אומר שאת בהחלט בפוקוס!!! :שמח1:
שלי חביבה,
אל לך להבהל עליה של 400 גר' זה לא סוף העולם… 😉
תחליטי שמחר יום חדש! ושאת מחייכת לעולם מדלגת על העלבונות והעולבים ומתחילה מ ח ד ש !
אף אחד,אבל אף אחד לא שווה ש”תענישי”את עצמך בגללו.
יש מסביבנו הרבה “נשמות טובות” ויש בחיינו הרבה עליות וירידות שאסור שהם ינהלו אותנו.
צריך להרים ראש גבוהה למצוא משהו שעושה לנו טוב ולאו דוקא קשור באוכל…ולקחת ניהול על עצמנו.
מאחלת לך הצלחה בחזרה לשליטה ולניהול העצמי! :מאושר:
ושולחת לך חיבוק ענק במקום החברים ה… :אוהב:
רחלי ו
:אוהב: :אוהב: :אוהב:

[אלמוני]

“יש חברים של יום יום,
יש חברים של שבת.
יש חברים של פתאום,
יש חברים של תמיד.
יש חברים של לקחת,
ויש חברים של לתת

וכשיש באמת מזל,
יש חברים של אמת

שלי, אל תענישי את עצמך על טעויות של אחרים, מי שבוחר לא להתנהג כחבר, בעיה שלו. מה את אשמה?
תמשיכי שוב, מהעילה הזו אפשר רק לרדת 🙂
בהצלחה !!!

[אלמוני]

היי, קודם כל הזדהתי עם כל מילה, הייתי במצבך ומבינה אותך מאוד לגבי “החברים”….
אבל כל הבנות שהגיבו כאן וכמובן התגובה כל כך מרגשת של אמילי אורות הכל!!!
באמת אני מצטרפת לכל מילה שכבר נאמרה!!!
רק אנחנו יכולות לשלט בעצמינו, ולהוציא את עצמינו מהמצב הלא פשוט!!
כאן בפורום את תיראי כמה הבנות המקסימות עוזרות, תומכות וזה באמת באמת גורם לך לקום ולהמשיך!!!
את באמת לא צריכה ל”האניש” את עצמך!! הטעם וה”פיצוי” הוא רק לכמה דקות עד שהוא בפה…אבל כבר אחרי 5 דקות הוא נעלם והרגשת התיסכול גודלת וגודלת ואז מרגישים עוד יותר רע…
תחשבי על כך ברגע שאת תנצחי פעם אחת…תתחזקי מזה ותיראי לכמה את מסוגלת…תופתעי מעצמך!!
לגבי ה”חברים” תיראי באמת אם כיף לך להיות בסביבתם….אם לא אז פשוט תתרחקי מהם טיפה…אני לא בעד לנתק את הכשר, כי …זו דעתי..פשוט תחשבי ותקשיבי לעצך, בטוחה שהלב שלך יגיד לך מה לעשות..
בטוחה שתצליחי.

[אלמוני]

שלי,
קודם כל זה המקום לשתף, פה בפורום מקבלים אותנו כפי שאנחנו, אנחנו לא צריכים לשים מסכה ולהיות מישהו אחר בשביל לרצות אחרים 😉
אני חושבת שאצל רובנו זו אכילה רגשית – אנחנו צריכים לדעת איך להתמודד עם זה.
בעבר, כל אחד שאמר לי מילה פוגעת (גם אם לא בכוונה רעה), עצבים בעבודה / בית – הייתי בורחת לאוכל, אבל הכאב נשאר.
כיום למדתי (הרבה עבודה עצמית) לשים את הפגיעה בצד, לשתות כוס מים, לקחת אוויר ולדעת שזה לא שלי, למה שאברח לאוכל בגלל שנפגעתי? אני מנתבת את האנרגיות שלי לספורט, חיבוק מהבת הקטנה / הגדולה, נכנסת לפורום ועוד פתרונות כאלה ואחרים שמצאתי שנכונים לי 🙂
חשוב שאת לוקחת אחריות – תמשיכי הלאה, תעברי את הקשיים האלה שייתנו לך כוח ויחשלו אותך.
בהצלחה ושולחת חיבוק חם ואוהב :אוהב: 🙂

[מאת]

תגובות