חדש! כל התוכניות של חלי ממן זמינות לרכישה באתר!
מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #34296
    אלמוני
    לא פעיל

    ואולי בכלל שווה להיות שמנים???

    קיימת תיאוריה הטוענת כי בכל בעיה שאנו מחזיקים, בכל דבר שאנו שונאים, כשיש משהו שקשה לנו איתו וכביכול נהיה מוכנים לעשות כמעט הכל בכדי להפטר ממנו, חבוי לו, מתחת לפני השטח, איזה שהוא רווח משני עבורנו…

    למה הכוונה: אם נתייחס לבעית המשקל, נגלה שיש למשקל תפקיד.

    השומן, הוא כמו חומת מגן העוטפת אותי, שומרת ומגנה עלי מפני משהו… הוא כמו משקולת כבדה השומרת עלי מחוברת חזק לקרקע.

    יתכן ואותה חומה או משקולת מחפה על פחד מסוים.

    יכול להיות כי מדובר בפחד מאיבוד שליטה, פחד מאינטימיות, פחד מלהיות מושכת, פחד מהצלחה וכן הלאה….

    לפעמים אנו מרגישים בטוחים יותר במקום בינוני – אנו עושים דברים, אבל עד גבול מסוים, אנו לא מעיזים לקחת סיכונים. אנו אומרים לעצמנו שכשנרזה נעשה משהו גדול באמת… בנתיים זה לא החיים האמיתיים, אנו שמים את החיים בהמתנה, עד שנרד במשקל….

    ברגע שאזהה מה הרווחתי מעודף המשקל, עומדת בפני אפשרות בחירה חדשה. אני יכול לותר על הרווח ועל המשקל, או לבחור ברווח המשני ולקבל את המשקל שלי והגוף שלי כמו שהוא באהבה.

    כל בחירה היא מקודשת, אין בחירה טובה או רעה.

    תמי, את לא המצאת זאת…. זאת תיאוריה ידועה, הקושי הוא לזהות שקיימת הבעיה, אך מאחר ואת יודעת שיש לך בעיה כזאת, עכשיו הכל תלוי רק בך כדי למצוא לה פתרון…. מאחר ואת רוצה להיות מאושרת, שואפת לחיים טובים ו”קלים” יותר, אל תוותרי לעצמך…. האמיני שאת יכולה לעשות זאת ותצליחי…..

    ההגה לחיים נתון בידיך ואת יכולה לנווט אותם כרצונך….

    בהצלחה יקירה,

    :)) רבקהל”ה

    #34297
    אלמוני
    לא פעיל

    קראתי את מה שתמי כתבה ומאוד הזדהיתי..תמיד העירו לי לגבי המשקל ותמיד שמעתי את המשפט- חבל, אבל יש לך פנים יפות..
    כל החיים שלי הייתי מלאה (מלאה עד אפס מקום יותר נכון) אבל אני מרגישה שרק כאשר לא פחדתי להתמודד עם ה”השלכות” של הרזון ולהצליח רזיתי.
    אמא שלי יכלה להגיד לי שאני שמנה עד מחר..עד שגל לא רצתה והייתה מוכנה לשחרר את גל הרזה שהתחבאה שם לא ירדתי אפילו גרם..אף פעם לא רציתי..היה לי נוח להיות שמנה..

    בימים קשים..כמו היום, אני באמת חושבת שאולי עדיף לחזור לשם ולהיות מאושרת..
    אבל האם באמת הייתי מאושרת? קשה לי להאמין..
    פשוט קשה לא להיכנע למפלצת הנפילות והחגיגות.. היא תמיד שם ולפעמים בא לי כל כך לתת לה לנצח..כאילו שכחתי את הלילות שהייתי מתפללת לקום באורח קסם רזה..
    כאילו שכחתי שכל קיץ הייתי יכולה לחלום על בקיני או על ללכת לים..
    כאילו שכחתי שבכיתה ו', שהיינו בכותל, בטיול שנתי ביקשתי בפתק ששמתי בקיר להיות רזה..
    בעוד שכל החברות שלי ביקשו בפתק לנסוע לח”ול..
    אני יודעת שאין יותר טוב מזה בשבילי אבל לפעמים..
    אני רוצה פשוט לשחרר ולא לדאוג..כמו שהייתי פעם..
    פשוט לאכול..
    אני משכנעת את עצמי כל בוקר שזה לא שווה את זה..שהכי טעים להיות רזה..
    אני רוצה להיות חזקה מספיק כדי להיות רזה לתמיד..אבל גם לזה צריך אומץ…
    בהצלחה!
    גל

    #34298
    אלמוני
    לא פעיל

    יתכן וזו הגדרה הנאותה ביותר לרווח הנוצר בהיותנו שמנים ומוגנים מהעולם. רווח משני להתסכל לחיים כאילו מתוך טנק משוריון ולהסתתר מפני פגיעה…

    הפעם, אני מקווה שאצליח גם ברגע שהשכבות ימסו להסתכל על הדברים אחרת ולחפש את הרווח “הראשי” שבחיים…

    חיים אותם רק פעם אחת והיא תמיד קצרה מידי…

    אני מאמינה שברגע שאתפס לחרדות שההצלחה או האפשרות התיאורטית להצלחה יביאו אמצא פה את המקום התומך והפעם לא אצעד לבד, והכל יהיה אחרת.

    לא כולנו שמנים או שמנות מאותם מניעים ולא כולנו תמיד מחוברים לנושא הרווח המשני ואז אנחנו לפעמים שוכחים את עצמנו דווקא אחרי שרזינו וחוזרים לאותו רווח משני מפוקפק…

    הבחירה תמיד תהיה שלי, אם רווח משני או לא. בכל אופן אני מתחילה להפרד מהטוטאליות וזה הרגע הכי קשה..

    אני אסביר, אני מעדיפה להתפשר לא באמת לנסות ואז לא להצליח ולא להכשל – כי אני מאוד פרקטציונסטית, אני מפחדת לנסות ואז לא להצליח בצורה מושלמת.. אבל למדתי ערך מפתיע בקבוצה

    שאדם אינו נמדד איך הוא נפל אלא איך שהוא קם מהנפילה, וזה נכון לגביי כל תחום בחיינו.

    להבין ולעשות – שני דברים שונים – אבל לפחות הייתי צריכה להכיר שזה קיים כי לפני שהגעתי לקבוצה – היה לי מאוד קשה להכיר את הקיום של “אחרי הכשלון, או קמים ממנו” לא הייתי מוכנה לנסות ולהכשל. הייתי מעדיפה לא לנסות מלהכשל. שזהו הפסד גדול של תמצית החיים ובין אם מדובר במשקל או בכל פן אחר.

    לפחות בדיאטה “המתכון” רשום – תפריט פשוט לעשות – הגוף מקשיב ונהנה – אבל יש איזו נפש לא רגועה בתוכו שיכולה להכשיל, לפחות עכשיו אני נתפסת חזק … לא איך תכשלי אלא איך תקומי אם תכשלי.. בכלל מה זה השטויות האלה שאני כאילו מכינה את עצמי להכשל… זה הרי מגשים את עצמו ברוב המקרים…

    צעד צעד… צעדים איטיים (כי אני עוד דיי כבדה) לאט לאט…
    אני אתן לעצמי את המרחב והזמן להפנים לא משנה איך נופלים.. אחרי זה אצטרך גם בטח לשנן את המחשבה החיובית שאני לא אמורה לפול אבל ואו – אני עוד רחוקה משם לצערי. אני רק חושבת
    במנטרות כמו אוטיסית .. לא משנה איך נופלים, משנה איך קמים..

    אוהבת את הפורום,

    ורבקה תודה שתיארת באופן הנכון את הרווח המשני וככה צריך לראותו. חיזקת אותי.

    וגל, שמחתי לראות עוד הזדהות לדברי.

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

דברו איתי
Whatsapp icon
Whatsapp icon חלי אני רוצה להצטרף
נגישות