וואו! זו המילה היחידה שעוברת לי היום מהקבוצה…
מרגש אותי לראות…שגם אחרי שנתיים אוטוטו בתכנית…כמה כוח יש למילים…כמה כוח יש לאנשים..כמה אומץ יש באנשים להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלהם.
ישבתי היום בקבוצה המדהימה בחדרה שרק מכפילה את עצמה משבוע לשבוע בכמות האנשים..והדבר היחידי שעובר לי בראש זה איזה כיף זה לראות כמות כזו של אנשים שאיכפת להם מעצמם, שבאים להתמודד, לפרוק, לשמוח, לפרגן ולשתף..כמה אושר היא לא מילה גסה…ואיזה קרב ראוי אנחנו נותנים לאוכל ביחד.
יש סיפור שבו שואלים את מיכאלנג'לו, איך הוא הצליח לפסל בצורה כ”כ מדוייקת ומושלמת את הפסל של דוד? והוא ענה: “זה מאוד פשוט, הדמות של דוד כבר הייתה כבר קיימת בתוך האבן, אני רק הייתי צריך להוריד מהאבן את מה שלא דוד.
בכולנו, בתוך הפסל שלנו, יש את הרזה, המאושרת, המנצחת, השמחה…אנחנו רק צריכים להוריד מעלינו את מה שאנחנו לא באמת.
ויושבת בקבוצה מנחה, סוג של מיכאלנג'לו, איה, שרק מוסיפה עוד ועוד כלים משבוע לשבוע לארגז כלים האישי של כל אחד מאיתנו.
כולנו דוד, וכמו שאתם יודעים, דוד יותר חזק מגוליית…
בואו נראה לכולם מאיפה “משתין הדג”.
שבוע נפלא, בהצלחה ולילה טוב.
🙂