[אלמוני]

היי חברי הפורום היקרים 🙂
לא כתבתי זמן מה..
הייתי קצת שאננה,אולי זה המחמאות,אולי סתם הרגשה של “מותר לי”, עיגולי פינות למינהן.

די מספיק.

כבר פרצתי את ה 30- וחזרתי קצת אחורה, ירדתי שוב קצת ועליתי שוב.
היום, עליה של קילו מאה! העליה הכי גדולה שהייתה לי במשך כל התהליך הזה גרמה לי לחשוב, להסתכל על עצמי עכשיו, ולהסתכל בתמונות של לפני,
ולהבין, שאני לא רוצה לחזור ברוורס.
ושהשבוע, כמו בשבוע הראשון!
והשבוע אצליח לחזור לתלם, בלי ויתורים, כי הבנתי שאני מוותרת רק לעצמי.

למרות ה”עליה הגדולה”… 28 וחצי קילוגרמים שלי..

שיהיה המשך שבוע טוב ומוצלח לכולם 🙂

[אלמוני]

דלית יקרה,
קודם כל, כל הכבוד על ההתמדה, הנחישות והיכולת לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה! גם- כמה כוח יש בכתיבה שלך…
כל הכבוד על ה-28.5 ק”ג שהצלחת להשיל מעלייך!!! ואווו!!! תחשבי שהורדת מעצמך ילדה קטנה בת 4-5-6 (אני לא סגורה על הגיל, אבל נראה לי שזה משהו כזה…). גם בלי לפסכלג את המשמעות של זה, זה מדהים בעיניי!!
חשוב לי להתייחס למשהו שכתבת- כתבת שהשבוע תצליחי לחזור לתלם, בלי ויתורים, כי הבנת שאת מוותרת רק לעצמך. אני רוצה להגיד לך שכשאת מוותרת לעצמך את מוותרת ע-ל עצמך, וזה ויתור הרבה יותר מדי גדול (גם אחרי ירידה של 28.5 ק”ג…), ובטח מאוד כואב. זה משפט שהולך איתי כבר שנים, ואני דואגת שהוא תמיד יהיה איתי, כי על עצמי אני לא מוכנה לוותר. אני משוכנעת שגם את לא רוצה לוותר על עצמך, אחרת לא היית עוברת את התהליך הזה ולא היית מגיעה למקום המדהים בו את נמצאת היום.
🙂 keep it in mind
המון הצלחה והרבה הנאה!
🙂 רינת

[מאת]

תגובות