[אלמוני]

ערב טוב לכם. הייתי חברה בחלי גרופ ב-2007 ירדתי במשקל אבל עליתי הכל ואפילו יותר. אני מיואשת מעצמי לגמרי ולא מאמינה בעצמי. מנסה כל יום להצליח בתוכנית אבל תמיד משהו מכניע אותי. בזמנו לא עניין אותי מה יש לי במקרר, במגירות או אפילו מול העיניים, כל מה שראיתי זה את עצמי רזה.
היום אני לא זוכרת אפילו איך אני נראית רזה. מה שדחף אותי לכתוב כאן זה שהצצתי על עצמי טוב טוב במראה היום וראיתי רק שומן שומן ועוד שומן. בחיי הקצרים יחסית לא הייתי כל כך שמנה. תמיד הייתי מלאה אבל עכשיו אני כבר שמנה ואני לא מאלה שמגזימות ומנפחות הכל, אני באמת שמנתי המון. אני צריכה להוריד 33 ק”ג כדי להגיע למשקל תקין וזה מספר שנראה לי בלתי אפשרי. אין לי תרוצים, יש לי את כל התנאים לעשות תוכנית כמו שצריך ואני לא עושה. אני חוששת שאני לא מאמינה יותר בעצמי רזה. מפחיד אותי להשאר כמו שאני או להשמין. לא מאמינה שהייתי בשמירה, פעם, לא כל כך מזמן. ניסיתי לחזור לקבוצה, אפילו לכמה קבוצות וזה לא עזר לי. כשאדם רוצה משהו, ממש רוצה משהו הוא לוקח כל מה שנותנים לו ומצליח למרות הכל. אצלי עכשיו זה הפוך לא משנה מה נותנים לי אני נכשלת. ואני לא יודעת למה כי הדבר שאני הכי רוצה כרגע זה לרזות. אפילו קצת בשביל להחזיר לי את האמונה שאני כן יכולה להראות כמו שאני רוצה ומרגישה מבפנים (כשמבחוץ משתקף בדיוק ההפך).
מפחיד אותי שהחלפתי קידומת למספר עגול שמעולם לא הייתי בו. לפעמים אני מרגישה שאני מביאה את הכשלון על עצמי ולא יודעת למה. רזיתי הרבה פעמים בחיים שלי אבל לא החזקתי מעמד כי לא תמיד עשיתי דיאטות בריאות שאפשר להחזיק לאורך זמן אבל העובדה היא שרזיתי והיה לי את המשהו הזה שאני לא יודעת מהו שנתן לי אמונה וכוח להמשיך. אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת, אני לא יודעת אם משהו באמת ישנה את מה שאני מרגישה כרגע אם משהו יחזיר לי את האמונה בעצמי. אחרי שהסתכלתי על עצמי טוב במראה אני לא ידעתי מה לעשות . אם היה אפשר הייתי לא מסתכלת על עצמי יותר בחיים אבל חוסר אונים לא מוביל לשום דבר. אני מרגישה ששקעתי ולא יודעת איך לצאת מכאן, מכל השומנים האלה, כל הקילוגרמים האלה…בא לי פשוט להתאדות באוויר ולא להתמודד עם זה

[אלמוני]

ואת יכולה לחזור כמה דפים אחורה לקרוא את ההודעה שלי ממש מלפני כמה ימים.
אף פעם לא הייתי במשקל כזה והתגובה שלי בהתחלה היתה הלם מוחלט. פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ומה שאת כותבת מדבר אלי לגמרי כי כך בדיוק אני הרגשתי. יש כאן עוד הרבה בנות חדשות שנמצאות בשבוע הראשון לתוכנית ואני חושבת שזו הזדמנות יקרה מפז עבורך להתחיל.
אפשר למצוא אלף ואחת וסיבות למה לא וזה מאוד קשה, אני יודעת. אבל צריך לקבל החלטה אחראית שאנחנו מוכנות לותר על החוסר שליטה, על הבלגן באוכל ובדרך אולי גם על כמה מטעמים טובים אבל אנחנו מרוויחות בריאות, הרגשה טובה, ירידה במשקל…שינויים שישפיעו עלינו בכל תחום בחיינו.
האם כמה עוגות או חטיפים שווים בשביל להרים ידיים ולהשאר בגוף שאינו תואם את הרגשתך הפנימית? תחשבי מה היה קורה לו היית 'מתעוררת' בעוד חודשיים עם עשרה ק”ג נוספים? אני רוצה להזכיר לך שאת חושבת שאת בשפל אבל תמיד יכול להיות גרוע יותר. ולצערנו, המשקל זה מספר שיכול לגדול ולגדול במהירות.
בואי ותנסי ליישם את התוכנית, ארוחות כל 3 שעות, לשתות מים תתחילי בקטן. זה מצב בר שינוי ואת יודעת את זה.
בעיני זה כמו לעמוד מהצד ולהסתכל על הר גבוה שהחלטנו לטפס עליו. זה נראה נורא רחוק וקשה וגבוה, ומעורר הרבה תהיות: ואם ניפול? ואם נתעייף? אולי לא שווה בכלל להתחיל?
ומצד שני דמייני איך זה להגיע לפסגה, לסיפוק, לגאווה. כשנגיע לקושי נמצא איך להתגבר עליו, במיוחד שיש כאן פורום עוזר ותומך שבודאות יושיט לך יד לעזרה בשמחה.
אני מציעה שתתחילי כבר עכשיו, בזמן ש”מתלבטים” כבר אפשר להתחיל לטפס לעבר המטרה ואת תראי שתצליחי. עשית זאת בעבר והפעם את יכולה לנצל את כל מה שלמדת מהפעמים הקודמות שלא הצליחו ולשפר את דרכך. אני מניחה שאת מכירה את עצמך הרבה יותר טוב כעת, יודעת איפה הקשיים שלך. למה שלא תנצלי את הניסיון הזה ותהפכי את החולשות והקשיים לחוזקות?
עצם העבודה שכתבת כאן, ביקשת עזרה-זה אומר שאת רוצה שינוי ואת צריכה להאמין בעצמך. תוציאי את התמונות מתקופות שהיית רזה ופשוט פזרי אותן בביתך, כל פעם שתראי אותן תזכרי שהיית שם ואת חוזרת לשם.
תפיקי מהמצב הזה משהו טוב, את יודעת שאת מסוגלת.
תעדכני אותנו איך הולך לך
בהצלחה
שלך, דנה..
🙂

[lee maman]

אני מבינה שיש לך ערך לחייך בגלל זה את צועקת שינוי.
אני רוצה לומר לך שדבר בעל ערך נישאר בעל ערך גם שהוא
בריצפה[האם תעברי עכשיו ברחוב ותראי על הריצפה 500 שקל
לא תרימי אותם? אני בטוחה שכן]זה קשה להתרומם אבל אפשרי!
תחשבי רק על 3 קילו ולא על33 ואז זה כל כך קרוב וניתן
להצלחה ואז ליעד הבא.
מי שירדה והגיע לשמירה צריכה לשחזר הצלחה מה עשיתי אז
שאני לא עושה היום? יש בך את הכח אני בטוחה ותמיד תזכרי
רק להיום מחזיקה לך אצבעות ושההודעה הבאה שלך תהיה יותר אופטימית…. ב ה צ ל ח ה!!!!!

[אלמוני]

קראתי את שכתבת,ושמעתי בין המילים את קריאת העזרה של
החלק הרזה שבך שמבקש ומייחל לחיים טובים יותר ובעיקר קלים יותר.
כמי שהיתה עמוק בספרות ה120 קילו והיתה בטוחה שהחיים
נועדו לכולם.פרט לה עצמה,אני מבינה את הייאוש אך הוא לא יקדם אותך לחיים שאת מבקשת לעצמך כי אם יעכב אותך.
החיים שלך הם המתנה היפה שהורייך העניקו לך בהמון אהבה.
לך ,ורק לך הבחירה איך הם ייראו!
איך מסלקים את הייאוש?פשוט מחליטים שמגיע לך!
מגיע לך הרבה יותר!
מסתכלים על ה24 השעות הקרובות באהבה,ויוצקים אליהן הרבה הרבה ירקות, מיים ואוכל בריא שהתוכנית הזו מציעה לך.
כך גם אני עשיתי!
פיניתי את הייאוש והכנסתי פנימה תקווה ,מערכת של תמיכה מהקבוצה,ואמונה שלי מגיע בחיים האלו להיות האשה הכי מאושרת בעולם ,ושאחת הדרכים להגיע לכך זה בלהפרד מאכילה לא שפויה.

אני שולחת לך ערימה של תקווה ואני כאן כדי לעזור ולתמוך
עם המון אהבה.
זה אפשרי.
מיכל ממן.

[מאת]

תגובות